היי, אולי אין כל כך פואנטה למה שאני אכתוב פה אבל רק רציתי לפרוק קצת ואולי לקבל קצת עזרה אם מישהי עברה משהו דומה והרגישה כמוני.
עד גיל 15 בערך הייתי בטוחה שאני סטרייטית ורק תמכתי בקהילה הלהטבית, מתישהו בתיכון כבר התחלתי להמשך לבנות, אבל לא הייתה שום התאהבות רצינית באמת. באיזשהו שלב הייתי מסתכלת שונה על כל מני בנות שהייתי רואה כמו מוכרות בחנויות וכאלה והרגשתי מאוד רע עם עצמי בהתחלה וכנראה הדחקתי את זה מלא זמן, ואני תמיד מפתחת קראשים על שחקניות ומפורסמות אבל אני לא יודעת אם זה אמיתי כי הרי לא פגשתי אותן או כלום אבל אני יכולה לחשוב עליהן שעות ולראות סרטים שלהן ואני אפילו מדמיינת את עצמי ביחד איתן, אולי זה סימן שאני כן בקטע של בנות? וכל פעם שאני שומעת שבת היא לסבית או בי אני ישר רוצה לדבר איתה ואני יכולה לחשוב עלייה די הרבה
ואין לי מושג אם אני נמשכת לבנים או לא, חשבתי כל החיים שכן כי הייתי מתאהבת בכל מני שחקנים/זמרים וכאלה והיה בן אחד שהכרתי ואולי גם באמת חיבבתי (אבל אני לא יודעת אם באמת חיבבתי אותו, או שאני פשוט משכנעת את עצמי שאני מאוהבת בכל בן שנחמד אליי אפילו בצורה הכי קטנה, או שאני פשוט רוצה תשומת לב מבן) וגם בכללי כל החיים הרגשתי שאני חייבת לאהוב בנים והייתי כבר מקובעת על הרעיון הזה, וכמובן גם הומופוביה מופנמת אולי גרמה לי לחשוב ככה, אבל לאחרונה אני מרגישה שהמחשבה של להיות בקשר עם בן ולנשק אותו מגעילה אותי, אבל בחיים לא הייתי עם בן ולא עם בת אז אין לי מושג איך זה באמת יהיה
לפעמים אני ממש מקווה בתוך תוכי שאני באמת לסבית או לפחות בי, כי אני כן באמת מאוד אוהבת בנות ומרגישה חיבור רגשי חזק אליהן ולא אל בנים ואני רוצה להיות עם בת, אבל אולי בכל זאת אני פשוט נמשכת לבנים, אני באמת לא יודעת כבר
ואני לא א מינית, כבר חשבתי על זה לפני כמה שנים אבל אז הבנתי שכנראה אני אוהבת בנות ופשוט נגעלתי מהמחשבה הזאת על עצמי, ופשוט לא הרגשתי מוכנה לקשר המון שנים, בעיקר בגלל חוסר ביטחון
זהו, זה כנראה מאוד חופר ולא כל כך הגיוני אבל פשוט אין לי מושג אם אני בי או סטרייטית או לסבית, אז שוב אם מישהי כאן הרגישה כמוני אשמח לא להרגיש לבד :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות