שלום לכולם, אני וחברה שלי שלוש שנים ביחד, אני אוהב אותה מאוד והיא אותי ועברנו המון בכל התקופה הזאת שאנחנו ביחד. יש לנו מריבות באופן תדיר כל שבוע בערך לפעמים על הכי שטויות בעולם שאין לי דוגמה אפילו, אבל תמיד זה מסתדר ואנחנו חוזרים להיות בסדר אחד עם השני. דבר אחד שמפריע לי מאוד ואני כבר מיואש זה שאני מרגיש שהיא "דואגת" יותר מדי, "דואגת" בגרשיים כי אני כבר לא יודע אם זה פרנציפ ,לפני חודשיים נפרדנו לתקופה של חודש וחצי ובתקופה הזאת התחלתי לדבר עם ידידה שעזרה לי מאוד (וברגע שחזרנו חברה שלי דרשה ממני לנתק איתה קשר)והתחלתי לשתות כי ראיתי שזה לא נורא פעם ב עם חברים וזה כיף, כמובן בגבולות הטעם הטוב. אחרי שחזרנו אמרתי לה שהתחלתי לשתות לעיתים רחוקות עם חברים והיא קיבלה את זה מאוד רע ונורא התעצבנה, אתמול עשיתי ישיבה עם כמה חברים עם פיצוחים גומי שתיה ונרגילות והיה לי כיף של החיים וצחוקים, וידעתי שאני לא לומד יום למחרת אז רציתי להישאר להנות והרשתי לעצמי להישאר עד שלוש וחצי בלילה איתם ורק אז הלכתי הביתה. היום בבוקר הגיעו אליי מטח הודעות עצבניות ממנה על מה נראה לי שאני נשאר עד שעה כזאת מאוחרת ולמה אני חוזר הביתה מאוחר ולמה אני שותה ולמה אני מעשן נרגילה ושאני מוריד את האמון שלה בי ומתחילה לצרוח עליי בטלפון, ואני לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד, לא ישבתי עם בנות רק עם חברים ובסך הכל נהנתי איתם בלי לפגוע באף אחד. אם ההורים שלי לא מעירים לי על שעה לחזור הביתה למה חברה שלי צריכה? אני מרגיש שיש לי עוד הורה ולא יודע מה לעשות. תודה לכולם וסליחה על האורך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות