אני בת 32 והוא 24, הכרנו בעבודה, הייטקיסטים.
אני נראית צעירה והרבה פעמים יוצאת עם צעירים ממני, אבל לא בפער כזה.
הוא חיזר אחרי הרבה זמן כשבכלל הייתי מאוהבת בגבר אחר ואני והוא היינו רק מיודדים. כל הזמן אמרתי לו לא והוא לא היה מוכן לוותר.
תמיד אמרתי לו בדיוק מה אני רוצה, שאני רוצה קשר רציני שיוביל חתונה וילדים בשנים הקרובות ואמרתי את זה בצורה הכי ישירה, בשביל להבריח אותו.
הוא לא ברח והוא לא וויתר והוא המשיך לחזר אחרי תקופה ארוכה, עד שההתעקשות שלו שבתה את ליבי. הוא הכי רציני שיש כלפי, כל הזמן אומר כמה שהוא רוצה זוגיות וגם אין לו בעיה להתחתן ולהביא ילדים בגיל צעיר (נגיד בגיל 26-27 ואני אהיה 34-35).
ועדיין, יש לי פחדים וחששות. אנחנו יוצאים כרגע והוא גורם לי לתחושה מדהימה, תחושה של בית... לא זוכרת מתי הרגשתי ככה בפעם האחרונה. החיבור בינינו מדהים, אנחנו מתאימים מאוד ואני בכלל לא מרגישה שהוא ילד.
עם זאת, המשפטים של אמא שלי יושבים לי על הראש... שהוא מבזבז לי את הזמן, ושגם אם נהיה ביחד, הוא יעזוב אותי לטובת מישהי צעירה יותר או שהוא יכול להתחרט אחרי שנה-שנתיים כי הוא ירגיש שזה "כבד" לו. יש הרבה ביקורת ושיפוטיות מהחברה, זה כל כך קשה ומעייף. המזל שלי, שההורים שלו תומכים ולא מפריע להם,
אפילו בין ההורים יש פער של כמה שנים טובות לטובת האמא... שזה קטע בפני עצמו.
עם זאת, אני מכירה מספיק אנשים שהתחתנו בגילאים האלה והביאו ילדים, זה לא שהוא בן 18, והבחור עובד בעבודה מכובדת מאוד וגם מתכנן ללמוד ולעבור מבית ההורים. לא יודעת איך להתמודד עם הפחדים והאם לקחת סיכון ופשוט ללכת עם הלב שלי ולהיות ברגע...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות