הייתי חודשיים בבית משוגעים (בית חולים לבריאות הנפש) במחלקה סגורה
הייתי מעשנת ירוק ושותה הרבה וחוויתי התקף פסיכוטי וכתוצאה מכך הייתה לי תקופה של מחשבות שווא שמתכננים לרצוח אותי, ועוד הרבה דברים מוזרים שאין לי כוח לפרט כאן. השתחררתי מהמחלקה הסגורה ובינתיים אני במחלקה פתוחה, אני לא אוהבת את המקום הזה ומתכננת ללכת לכוח אדם ולמצוא עבודה.
הבעיה שלי היא שאני מתגעגעת לעשן, זה היה הדבר הכי טוב שהיה לי בחיים, אני יודעת שעכשיו התברר לי שאני רגישה לחומרים האלו וכל הפסיכיאטרים אמרו לי בתוקף "בלי סמים ואלכוהול", מה גם אני נוטלת כדורים פסיכיאטרים שאסור לערבב אותם עם סמים ואלכוהול. אני נקייה כבר קרוב לחצי שנה אבל לא מפסיקה לפנטז על הרגע שאקבל משכורת ואקנה לי לעשן. זה תמיד משך אותי, תמיד היה הדבר הכי טוב בחיי, הרגשתי שזה תיקן אותי, ריפא אותי, מילא אותי במשמעות וגרם לי להתחבר לעצמי. לא ארחיב הרבה אבל קנאביס עבורי זה עולם ומלואו, ועכשיו אני בדיכאון כבר הרבה זמן, לא מוצאת משמעות, הימים לא עוברים ורק מדמיינת את עצמי סוף סוף "חופשיה".
אני מפחדת שההתקף הפסיכוטי יחזור, הוא היה מאוד קיצוני ולמי שמכיר היו לי דלוזיות והלוצינציות (חשבתי שמישהו מאחורי מחשב בבית חולים שולט בי) וכו', דברים הזויים.
חשוב לציין שההתקף הפסיכוטי קרה כי בדיוק נגמלתי, לא בזמן השימוש.
מה הסיכוי שאם אעשן זה יחזור על עצמו?
האם יש סיכוי שאעשן כהרגלי הקודם וכלום לא יקרה?
שאלה לא קשורה- מה הסיכוי שאמצא עבודה טובה? אם הייתי מאושפזת ולא עשיתי צבא.
עוד שאלה- האם הביטוח לאומי יקח ממני כסף על זה שלא עבדתי במשך כל החודשים האלו?
איך יוצאים מהדיכאון?
בבקשה אל תציעו ספורט כי אני שונאת חחח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות