זה די ארוך אך אנסה לתמצת
אז ככה, אני בת 22 ומעולם לא הייתה לי אהבה אמיתית
אף פעם לא הרגשתי מה זה לאהוב.
מערכת יחסים אמיתית? וואלה אף פעם...
היו כמה שהתחילו איתי וניסיתי לזרום כי הם באמת באמת מדהימים מכל הבחינות,
אופי טוב, חוש הומור (שזה חשוב לי) ואפילו נראים ממש טוב.
אבל משהו בלב הדפוק שלי פשוט לא נמשך אליהם
ברמה של אי נעימות להיות איתם במצב אינטימי (אפילו נשיקה), פשוט לא יכלתי. הרגשתי מעין ״הסתייגות״ או ״דחיה״ מהם ושם זה נגמר
המשיכה הכי גדולה שהייתה לי לגבר הייתה חצי שנה למישהו שבכלל לא רצה אותי !!!!
ואז אמרתי שיאללה, נימאס לי, אני גם רוצה זוגיות ושאתחיל לנסות לשחרר ולזרום
ובאמת הכרתי בחור מדהים(!!!) כיף לי כל כך לדבר איתו, הוא מצחיק אותי ברמות, הוא ממש בעיניין שלי, ואני רק מחכה לרגע שישלח לי הודעה ולפעמים אני גם יוזמת מעצמי. מבחינה חיצונית הוא לא הטעם שלי (או שהוא פשוט לא יודע להצטלם, כי יש כמה תמונות סבבה) אבל לא משנה, אמרתי שהפעם אתן צ’אנס ואשחרר וקבענו לדייט, ובינתיים המשכנו לדבר בוואטסאפ.
ופתאום עכשיו זה שוב קרה. אותה הרגשה עם האחרים.
פתאום מתחרטת שדיברתי איתו בכלל, מרגישה מן תחושת הסתייגות ממנו... לא יודעת להסביר.
אני לא רוצה להפסיד אותו ומצד שני לא מרגישה איך אוכל להתקדם איתו אם אני לא נמשכת אליו מלכתחילה .
איך לתקן את הלב הדפוק שלי?
איך לתת לו להיכנס לי ללב?
או שזה לגיטימי ופשוט לשחרר ושיגיע האחד ארגיש את זה?
אוף נמאס לי מעצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות