כן
השתחררתי מהצבא בינואר 2018 בגיל בדיוק 20 מאוד מאוד צעירה מתפקיד מאוד אינטנסבי( אמנם יומיות)אבל תפקיד שדרש ממני להיות כל הזמן זמינה ולהיות בקשרים עם בכירים. כשהשתחררתי קיבלתי פשוט שוק. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ופשוט נכנסתי לדיכאון. במשך שנה וחצי לא עבדתי, לא עשיתי פסיכומטרי ורק באוקטובר האחרון התחלתי ללמוד נהיגה על רכב שאני עדיין לא סיימתי ואני רוצה להוציא גם רישיון על אופנוע. לאחרונה התחלתי לחשוב באמת מה כדאי לי לעשות. ברור לי שאני צריכה לעשות פסיכומטרי ולעבוד קצת ואז ללמוד (ברור לי שאני לא אתחיל בשנת הלימודים הקרובה אלא רק בזאת שאחריה). האפשרות שחשבתי עליה היא כזאת:
להירשם לקורס פסיכומטרי בספטמבר ולגשת למועד דצמבר ( עד אז שזה בערך חמישה חודשים לסיים את עניין רישיון הנהיגה ברכב, ללמוד גם על אופנוע ולהתכונן לבחינה עצמה) אחרי שאני אגש לבחינה להתחיל לעבוד עד תחילת שנת הלימודים בתקווה שאני אדע מה ללמוד ויהיו את כל הנתונים אני לא מתכוונת ללמוד משהו שדורש פסיכומטרי בשמיים אבל התעודת בגרות שלי עם ממוצע יחסית נמוך אז אני צריכה להשקיע בפסיכומטרי. מה שמפחיד אותי הוא שישאר לי מעט זמן לעבוד. שבעה חודשים בערך ולא יהיה מקום שירצה אותי לתקופת זמן קצרה.
אני יודעת שזאת שנה וחצי מהחיים שלי שבוזבזה וכולם אומרים שממש ממש חבל כי בגלל שהשתחררתי צעירה יכולתי לנצל את הזמן אבל אין מה לעשות ןזה מה שקרה. כל הזמן תכננתי תוכניות בראש ובסוף לא תפסתי אומץ להתחיל כלום. ההורים שלי כמובן מאוכזבים ( גם אם הם לא אומרים את זה) ומצפים שאתחיל משהו אבל לא עושים שום דבר בכוח
מה דעתכם ?? האם זאת אפשרות טובה?? אם לא אז מה כן כדאי לי? יש כאלה שאומרים שאפשר לעשות הכל ביחד אבל אני לא מסוגלת וזה קשה לי מידי.
עצות??
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025