אני אוהבת בנות, בסביבה שלא בהכרח תקבל את זה. זה גיל מוקדם מידי לצאת מהארון?

סליחה מראש אם זה יהיה ארוך.
אני בת 15, ואני אוהבת בנות.
כבר מגיל 11 הרגשתי את זה.
כשכל הבנות בכיתה התחילו להסתכל על חתיכים, אני הסתכלתי עליהן.
כשכולן התחילו להרגיש דברים לבנים אני הרגשתי לבנות.
ואני יודעת, גיל 15. גיל ההתבגרות, מה כבר אפשר לדעת? אתה לא סגור על עצמך, קצת מבולבל אבל זה בדיוק כמו שישאלו אדם סטרייט מתי הוא ידע שהוא סטרייט.
אני סגורה על זה, אני בטוחה שאני אוהבת בנות.
אבל העולם הזה, הגיל הזה והחברה הזאת כל כך מבלבלים אותי.
הכל בתקופה האחרונה כל כך מבלבל אותי, אני רק צריכה מישהו שיגיד שהכל בסדר, מישהו שידע ויחבק אותי, יגיד לי שזה לא הופך אותי למשהו שלא הייתי קודם.
לספר להורים כרגע זו לא אפשרות, יצא לי לדבר עם אמא שלע על הנושא בכלליות כמה פעמים, היא לא נגד. בכלל לא. אבל יצא לה להגיד לי דברים כמו "בטח כואב להורים לדעת שהילד שלהם לא יביא להם נכדים בחיים, זה לא פשוט לאף הורה" אני מבינה אותה, אבל אני אביא לה נכדים גם אם אצטרך לשבור את העולם.
לספר לחברים זה אף פעם לא בטוח, מהחברה הכי טובה שלי הרבה פעמים שמעתי אימרות שלא בהכרח נגד לסביות אבל אני בטוחה שהיא לא בעד.
איכשהו הכל פשוט נופל, ואני שומרת לעצמי הכל, תמיד שם לשמוע אחרים, להכיל אחרים אבל אף אחד לא מכיל אותי. פשוט לפעמים רק בא לי שמישהו יחבק אותי וזהו, אני כל כך צריכה לשחרר את הארבע שנים האחרונות שבהם שמרתי לעצמי את הדבר הזה. אני צריכה לשמוע שזה לא נורא, שההורים שלי יקבלו אותי.
יש לי רגשות כלפי החברה הכי טובה שלי, אבל עם זה אני אסתדר. היא בוודאות לא אוהבת בנות, וכל יום זה עוד יום של סבל. לראות אותה, והדבר היחידי שהלב אומר לי זה להגיד לה, לצעוק את זה. אבל אני יודעת מה יהיו ההשלכות ועוצרת את עצמי כל פעם מחדש.
יש בי כל כך הרבה תהיות על מה הולך לקרות, עד היום אני רואה את עצמי מקיימת את אורך חיי עם גבר. מביאה ילדים בנישואים "רגילים" ובזכות עצמי ובן זוגי בלבד. עכשיו הכל נראה שונה.
התאהבתי פעמיים, הרגשתי משהו נורא חלש עוד פעם אחת, אבל עד עכשיו זה היה בוודאות לסטרייטיות, אני יודעת שזו סטיגמה נוראית אבל אני לא נמשכת לנשים גבריות, בכלל. נשיות זה הדבר שמושך אותי וגורם לי להתאהב, אוחי לא אובר נשיות אבל גבריות אצל נשים בכלל לא עושה לי את זה.
חשבתי לעצמי, מה אם כל חיי אתאהב רק בסטרייטיות, לא אמצא אישה שתתאהב בי בחזרה. אומנם אני בת 15 אבל כבר נשבר לי הלב, הוא התפרק למיליון חתיכות. ובדרך כלל בפעם הראשונה שנשבר הלב בוכים על החברה הכי טובה או על אמא, אבל אני שמרתי לעצמי. אני כל כך מפחדת שכל חיי ישבר לי הלב בגלל שאתאהב בסטיירטיות. מפחדת למצוא את עצמי נשאבת לתוך כל הכאב שיש בי בתקופה האחרונה כל החיים. לא רוצה שיסתכלו עלי כמו שמסתכלים על בנות לסביות אחרות בבית הספר שלי, לא רוצה שישנאו אותי מעצם היותי אדם שמתאהב במינו, לא רוצה להיות לבד כל החיים, לא רוצה לגרום להורים שלי לכאב, לא רוצה שישבר לי הלב בגלל שהתאהבתי באדם היא נכון עוד הרבה פעמים. לא רוצה את כל זה.
זה גיל מוקדם לצאת מהארון, בעיניי לפחות. הסביבה שלי לא תקבל אותי, לפחות לא כרגע.
המחשבות לא מפסיקות להטריד אותי, הלב שלי נשבר שוב ושוב ושוב.