בתור ילדה קטנה אני זוכרת את עצמי כילדה מאוד רגישה הייתי בוכה מהרבה דברים וכולם קראו לי בכיינית וביחד עם זאת הייתי מסוגלת לעשות לאנשים דברים איומים למשל מקנאה
עם הזמן החלפתי את הילדה הרגישה בילדה אדישה זה לא שאני לא מרגישה שום דבר זה פשוט שקשה לי מאוד להביע את זה אני עדיין בוכה מדברים קטנים גם אם זה דברים שלא קשורים אליי
אבל תמיד אני מרגישה שיש בי מקום שמסוגל להיות מאוד אכזרי אני יודעת איך כל בן אדם יגיב למה שאני עושה ואני לפעמים מנצלת את זה ואני לא בן אדם עצבני או משהו כזה בדיוק ההפך אני מאוד רגועה וזה מה שהכי גרוע שאני אפילו לא עושה דברים רעים לדוגמה מכעס או מחוסר שליטה ואם אני כועסת אז זה אפילו יותר גרוע אני מסוגלת להתנהג כמו שטן עם אנשים שאני מכירה אני לא אדישה ברוב הזמן אבל עם אנשים שאני פחות מכירה או בתוך חבורה אני מרגישה שיותר נוח לי להיות כזאת עד לא מזמן לא ראיתי בהתנהגות שלי בעיה כל כך חמורה אבל היום זה כן משהו שמפריע לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025