בתחילת כיתה ו היה לי חבר, לא משהו רציני, ממש רק בשביל הקטע, וזה היה בגלל שידוך. במהלך כיתה ז ו ח התחילו איתי הרבה בנים.. אני אף פעם לא זרמתי, וזה כי אני לא יודעת איך:( ! אני יפה, גבוה, רזה וכל זה אז זה מובן אבל.... אף פעם לא היה לי משהו אמיתי. לפעמים כשמישהו מחזר אחרי ואני דוחה אותו. רק אחרי שהבן מתייאש ומפסיק בחיזור אני מתחילה לחבב אותו! זה כל הזמן קורה ליייי ואני מתחרפנת. גם בגלל שאני לא נותת הזדמנות, וגם בגלל שאני אף פעם לא חיבבתי מישהו כשהוא חיזר אחרי. רק כשמישהו מתייאש ומתרחק ממני אני מתחילה לחבב אותו. אני מאוד ביישנית וקשה לי להתחיל דברים בעצמי, אני ממש רוצה למצא אהבה ולא יודעת איך. אני לא אוהבת לצאת עם בנים כדי לנסות לראות אם זה מתאים, אם הוא לא מוצא חן בעיני אני לא אנסה ולא אצא איתו לדייט בשביל "להכיר". האם זה רע? בעייתי? אפשר לתקן את זה? מה אני יכולה לעשות???
בנוסף, קשה לי להיות עם מישהו שלא נראה טוב.
אמנם אם האופי מושך אותי המראה לא מפריע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות