אבא שלי הוא מנהל חוג קראטה, אחי ואני התאמנו אצלו (אחי פרש, לפני כשנה או שנתיים. אני עדיין מתאמנת) ואני רוצה לעזוב כי לא כיף לי שם. אני אדם ידידותי ויש לי שם חברים, אבל אני לא אוהבת להתאמן בקראטה.
אבא שלי מכריח אותי להתאמן, בזמן האחרון אני לא באה לאימונים כי אני בחזרות למופע בבית הספר שלי אחה"צ. הוא (אבא שלי) מתעצבן מזה, ונמאס לי ללכת לחזרות כי אני חייבת, אני מבינה, באמת, שזה חשוב להגנה עצמית, וכשאני אומרת לו שהוא נתן לאחי לעזוב את בקראטה הוא עונה לי "אף אחד לא יתקיף את רן (שם בדוי), הוא נראה מאוד חסון וחזק. את, פחות, את יותר פגיעה, מטרה יותר חלשה וקלה לפגיעה." זה מעצבן אותי, כי רוב הבנים בשכבה יותר חלשים ממני. אני חגורה חומה ראשונה, ואמור להיות לי עוד שבועיים וקצת מבחן לחגורה חומה שנייה, והוא כל יום אומר לי שאני צריכה לעשות יותר קראטה, או שאני צריכה להגיע לאימונים יותר. ודי. נמאס לי. אני לא אוהבת קראטה, אני אוהבת להיות תיאטרלית, אני אוהבת להיות על הבמה, והוא לא נותן לי להיות על הבמה, כי הוא אומר שזה מקצוע שלא נותן כסף. והוא רוצה שאהיה מאמנת קראטה בעתיד. לא, כי בזה, ארוויח הרבה מאוד כסף. הוא נותן יחס שונה לדברים דומים. "קראטה מעל הכל" הוא תמיד אומר. אפילו את אמא שלי זה מעצבן.
מה לעשות? נמאס לי לריב איתו על כל אימון אם להגיע או לא. נמאס לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות