היי, אשתדל לדבר במונחים כללים כדי שלא תענו בדעות קדומות אז הסיפור שלי הוא כזה.
התגייסתי וחוויתי קושי ממש גדול בטירונות ובקורס הדרכה (שלא השלמתי) וכל ערב בכיתי ובכל שיחה עם הסגל הייתי מאוד מקובעת על לעזוב, הייתי בדיכאון ולא רציתי לחזור לשם, התעקשתי שאני לא נהנת ולא הגעתי ליעדים אבל כן בכל משימה המפקדות והבנות בפלוגה אמרו לי שיש לי פונטציאל ולא נתנו לי שיפורים מוגזמים. ובכל זאת, עדיין התעקשתי לעזוב.
באמצע השבוע והקורז, אני יצאתי מהתפקיד בעזרת פרוטקציות גדולות מאוד וביום שיצאתי הייתי מאוד שמחה אבל למחרת ופתאום נהיה לי ממש מוזר, הכל היה אחר ולא מוגדר.. פתאום עשיתי כלום ושום דבר (בעיקר בגלל שאני לא יודעת עדיין את התפקיד אבל אני נמצאת שם כבר במשרד ועברתי מגורים)
הייתי מאוד החלטית ומקובעת
אבל עכשיו אחרי הכל ממש ערערו אותי וגרמו לי לחשוב מה אם הייתי צריכה להישאר, מה אם הייתי מתרגלת ובסוף מתחברת ונהנת? מה אם מהרתי.. גם אני מנסה להישאר בקשר עם הבנות שכן התחברתי אליהן יחסית וזה נראה על פניו פתאום כיף וקליל יותר.
הדשא של השכן ירוק יותר תמיד אבל ערערו אותי שאולי עשיתי טעות
ואני מתוסכלת נלחמתי, בכיתי וסבלתי ועכשיו אני מעורערת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות