היי, יצאתי בשאלה לפני כמה שנים, ואני עובר תהליך מטורף עם עצמי של מעבר בין עולמות ותרבויות.
כיום אני חי את חיי כחילוני , לומד ועובד.
מטבע הדברים , בגלל שהייתי בעולם של דת כל גיל ההתבגרות, לא הייתי בחברת בנות.
בשנה האחרונה הצלחתי להכיר מספר בנות. עם אחת מהן הקשר התקדם, ואני חוויתי דבר כזה בפעם הראשונה בחיי. היא הייתה חיילת בת 20 שיצאה מקשר של שנתיים, ואני בן 24 שלא חווה אי פעם מערכת זוגית. היה נחמד וטוב, אבל הפריעו לי המון דברים - זה שהיא הלכה פעם למועדון, הפריע לי, כי יש שם בנים ובנות ביחד, וזה שהיה לה ידיד הפריע לי, כי אני לא רגיל לדברים האלה. היא הסבירה לי כמה פעמים שהיא מבינה מאיפה אני בא אבל אני צריך להבין אותה ושהיא לא הולכת להשתנות. פעם אחת באמת הפריע לי העניין עם הידעד, לחצתי עליה, ויצא שנפרדנו בשיחה טלפונית. אחרי שבועיים שלחתי לה הודעה, היא אמרה שהמשיכה הלאה. אחרי חודש וחצי התקשרתי אליה ואמרתי שאני מתגעגע ורוצה שניפגש, היא אמרה שניסיתי לשנות אותה ולמחרת שלחה לי הודעה שהתקדמה הלאה.
אני מרגיש שיש לי המון בעיות בחיים. גם העניין של היציאה בשאלה שמכביד עליי, לא כל כך יודע מי אני, לא כל כך מוצא את מקומי. וגם העניין הזוגי - היה לי קשר משמעותי (בעיניי לפחות) והוא אבד לי. היא בכלל לא חושבת עליי, אבל אני חושב עליה כל הזמן ולא מצליח לשחרר ממנה בראש. עד כדי כך שזכרתי שהיום יום ההולדת שלה וממש התלבטתי אם לשלוח לה הודעת מזל טוב או לא. בסוף החלטתי שלא לשלוח לה הודעה.
אני שואל את עצמי האם אי פעם אני אצליח לשכוח ממנה, האם אי פעם אני אכיר מישהי ותהיה ביננו אהבה ואני אשכח אותה, או שאני תמיד אזכור אותה ואף אחת לא תוכל להשתוות אליה?
אני חושש שלעולם לא אחווה שוב אהבה ברמה שהרגשתי כלפיה, אני חושש שכל בחורה שאכיר לא ארגיש אליה אהבה כפי שהרגשתי כלפיה. איך מתמודדים עם זה? האם זה באמת כך כפי שאני מרגיש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות