אני רושמת את זה עם דמעות בעיניים... היה לי ידיד טוב שהכרתי עוד מהגן , הוא היה ידיד נפש אהבתי אותו כמו את עצמי, הוא היה עובר התעללויות בפייסבוק, ילדים מהבית ספר שלו היו מציקים לו בלי סוף והוא החליט לשים קץ לחייו, כולם קיבלו את זה קשה אבל אני במיוחד, הייתי ממש בדיכאון במשך תקופה מסויימת, לא היה לי תיאבון וחשק לצאת מהמיטה.. כבר יצאתי מהדיכאון הזה אבל אני עדיין חושבת על זה רוב הזמן למרות שעברה שנה ויש לי מועקות כאלה, אני גם מרגישה אשמה שלא יכלתי לעזור לו, כולם כבר המשיכו הלאה אבל אני לא... מה לעשות??איך להשלים עם זה???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות