אני התלבטתי אם להעלות כאן או לא ובסוף החלטתי שכן,
כי אני מאד רוצה לשמוע איך אחרים רואים את זה, לקבל תובנות..
אני למדתי בסמינר בית יעקב ומגדירה את עצמי דתיה (לא חרדית),
התחלתי עבודה חדשה לא מזמן, אני הבחורה הדתיה היחידה במקום העבודה וזה קשה, זה קשה מאד.
אני מאד רוצה להיות שייכת, חברותית.. אחת מכולם
יש אתגרים, לפעמים יש שאלות שאני לא ממש יודעת איך להתמודד איתם.
וסיטואציות מורכבות.
לדוגמה: ארוחת צהוריים, האם זה בסדר ומתאים לצאת עם כמה מהקולגות לאכול ביחד?
או: סיימתי לעבוד ואני מחכה בתחנה לאוטובוס. מגיע קולגה ואנחנו עולים על אותו קו. מה לעשות? להתעלם? מוזר לי כי אנחנו מכירים ורק לפני שניה בעבודה דיברנו. לעמוד או לשבת אחד ליד השניה גם מוזר לי מאד כי: א. מבחינה דתית, ב. מה אנשים חושבים כשרואים בחורה דתיה וחילוני? איך זה מתפרש? איך הוא רואה את זה? לי לא מרגיש בנוח! גם בתגובה כזאתי אני מרגישה מוזר.
אני מוצאת את עצמי מתכווצת בתוך עצמי, מפוחדת ולא יודעת כיצד להתנהג בהרבה מקרים.
יש כאן אולי מישהי שמכירה את זה? אני מאד אשמח שנתכתב ונחליף חוויות, התייעצויות, מחשבות ודעות בנושא..
ועוד משהו שמעתי הרצאה בTED על כך שמאד חשוב שיהיה קהילה. יש מישהו/י שמכירים קהילה שאפשר מתאימה?
תודה רבה! :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות