אני מכורה. אני חיה בגהינום
זה כבר מזמן לא דימוי הגוף הנמוך שלי שגורם לי לאכול ולהקיא . לבלוס כמויות לא הגיוניות של אוכל ולהקיא את הכל בכוח וכאב בשירותים.
משום מה , לפני שנתיים התחלתי לשים יתר תשומת לב למה שאני מכניסה לפה
והמדרון הוא חלקלק . והיום? אני בשפל השפלים
אני כבר לא זוכרת מי אני, מה התחביבים שלי
מה מעניק לי אושר וסיפוק
הדבר היחידי בו אני עסוקה בחיי הוא לאכול ולהקיא
איזו תחושת כאב נוראית
מי שלא הייתה שם לא תבין
לפעמים אני לא רוצה לחיות יותר
בשביל מה לי? חיי אומללות וסבל
איך אני יוצאת
מהמציאות העגומה שנכנסתי אליה?
איך אני הופכת לאדם מאוזן, שקול, בעל שליטה עצמית
.. ככ מקנאה באנשים האלו, ושגרת החיים הבריאה שלהם ככ רחוקה משלי עד שאני לא מסוגלת אפילו לדמיין את עצמי חיה חיים בריאים ונורמליים
הקשר שלי עם אוכל הוא מורכב
עברתי איתו הרבה
והפתרון רחוק רחוק ומתרחק מיום ליום
ואני רק נובלת לי והופכת לגוף חסר נשמה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות