אני אספר על עצמי בקצרה. קצינה צעירה, לומדת, נראית בסדר (בדרך כלל המחמאות שאני מקבלת מגיעות מבחורות - לאו דווקא חברות שלי - יותר כמו בחורות שאיתי ביחידה, או אימהות -_-). שיער ארוך ובהיר, עיניים חומות, משקל תקין (למרות שהצבא טוען שאני בתת משקל...).
טוב אז עד עכשיו לא באמת הייתי במערכת יחסים ארוכה. הכל נגמר בגדר כמה דייטים בודדים (מקסימום 3). כן מתחילים איתי בנים, אבל אני תמיד מוצאת את עצמי בסיטואציה שאני רוצה מישהו שלא מעוניין בי, או שמי שמעוניין בי - אני לא רוצה אותו... (מכל מני סיבות, בבקשה אל תשפטו אותי)
לאחרונה הגיע חייל חדש ליחידה. הוא קטן ממני בשנה+, וזה מרגיש לי לא בסדר, אבל אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו. הוא גורם לי לפרפרים כשאני רואה אותו - משהו שיצא לי להרגיש רק פעמיים לפניו. מאמינה שזו בעיקר משיכה, כי אני בקושי מכירה אותו, אבל הצילו - הוא לא יוצא לי מהראש.
אפילו נפרדתי מבחור שיצאתי איתו לאחרונה כי הרגשתי שהוא (הבחור) מאוד רצה אותי ורצה שנתקדם ונגדיר את הקשר, ולעומת זאת המשיכה אל החייל ההוא הרגישה לי כמו סוג של "בגידה" בבחור שיצאתי איתו...
לא יצא לי ולחייל ההוא לדבר יותר מדי, ומפחדת שהוא יראה בי סתם "ל" (בדיחה צבאית שמייחסת לסקס עם קצינה סימון V בשירות הצבאי) אם ארמוז לו שאני בעניין שלו. אני לא מרגישה כמו הבחורה האידאלית כדי שהוא "ייפול בקסמיי" - אני לא גבוהה בכלל, אין לי עיניים כחולות או חזה גדול. רחוקה מלהיות אושיית אינסטגרם, אף פעם לא מעלה תמונות בבגדי ים, לא שותה...
אני אפילו לא יודעת אם יש לו חברה! נראה לי שלא, אבל אני לא *יודעת* את זה.
לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שאני ממש נכנסת לדיכאון מזה לאחרונה.
למה לא הולך לי עם זוגיות, שזה הדבר הכי טבעי שאמור להיות?
מה אני צריכה לעשות כדי שאמצא חן בעיניי גבר שאני מעוניינת בו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות