שלום, כפי שהבנתם מהכותרת בחרתי שלא להתגייס לצבא באופן חוקי (קיבלתי פטור על נכות שיש לי, לקות שמיעה), עכשיו הנכות הזאת היא לא מגבילה אותי ביום יום ואני כן מתפקדת באופן כרגיל וגם לא ממש רואים אתזה, לא שאני מתביישת בזה בכל אופן.
נשארתי שנה בגן אז עדיין נשאר לי את יב' ואחרי זה אני מתכננת ללכת ללימודים אקדמאיים על מנת שאוכל לעבוד בעבודה עם הכנסה יותר גדולה, אבל העניין הוא שהרבה זמן אני חושבת מה אם אני אתחרט על זה שלא הלכתי לצבא? ,יש לי פרופיל 21 ואני מרגישה שלא יהיה לי הרבה לתרום לצבא ולא בא לי שיתקעו אותי בתפקיד נאחס ואני אבזבז את הזמן שלי שהייתי יכולה במקום זה ללמוד באוניברסיטה, כי כל מי שדיברתי איתו על הצבא אומר שאני אפסיד מלא דברים כמו הגיבוש החברתי כשמתמודדים ביחד בכל מיני סיטואציות קשות, שאני לא אקבל כלים לחיים שלא מקבלים במקום אחר, ואני לא רוצה לעשות בחירות שלא יהיו בלב שלם, כי אני רוצה להרגיש שלמה עם ההחלטה שלי, אני יודעת שאני רק בת 18 אבל וואלה כל האנשים האלה שדיברתי איתם על הצבא ועל זה שאני חוששת שאתחרט על זה שלא הלכתי נתנו לי תחושה של למה את חושבת שאת יודעת יותר טוב, והקטע הוא, שאני חושבת בדיוק ההפך! אני חושבת שאני לא יודעת כלום עדיין על החיים ועדיין יש לי כל כך הרבה ללמוד ולחוות, אבל אני פשוט באמת לא רוצה ללכת לצבא, אני לא יודעת למה אבל יש לי תחושה כל כך חזקה כבר הרבה מאוד שנים שאני לא רוצה ללכת לצבא, ואני שונאת את עצמי על זה, כי למה אני לא רוצה לתרום למדינה? למה אני לא רוצה להיות בחברת בני גילי ולעבור איתם חוויות שיכולות ללמד אותי הרבה על החיים ולעצב את האופי של עוד יותר?, בכללי אני בן אדם מאוד עצמאי (אמא שלי דחפה אותי להיות כזאת), והתמודדתי עם הרבה מאוד דברים שקשים להכיל במהלך החיים שלי עד כה ואני שמחה בסופו של דבר שעברתי אותם.
אני מניחה שאני שואלת אתכם, אלה שהלכו לצבא איך הייתה החוויה שלהם בסופו של דבר, ואלה שלא הלכו לצבא איך הם מרגישים היום על זה שהם לא הלכו לצבא
תודה רבה למי שקורא ועונה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות