אוקיי .. סיימתי ללמוד ואני עוד חמישה חודשים בערך מתגייסת . הייתה לי כיתה מאוד מגובשת חברים מדהימים שזכיתי להכיר . ופתאום הגיעה הפרידה , הפרידה מהצוות מהחברים זה משהו שהוא נורא קשה להכיל . כל אחד במקום שלו בחיים שלו בעבודה שלו ובעיסוקים שלו , בנוסף לכל זה אני עומדת לסיים את שיעורי הנהיגה שלי (בתקווה שאעבור טסט ראשון בעזרת השם) ויש לי מורה נהיגה מדהים , אדם עם ראש על הכתפיים , פרטנר מעולה לשיחה סוחפת, חכם ומצחיק .. אני יודעת שיש בינינו הרבה מעבר למורה ותלמידה (לא מאוהבת מעל הראש ולא מתרגשת מזה שיש לו ׳סמכות׳ פשוט היחס שלו אליי , השיחות שלנו שונות מכל שאר השיחות והיחסים שלו עם התלמידים שלו) אך אני באמת מנסה לשים את הגבול הזה ומבינה שזה לא יעבוד בינינו לעולם . (בן 40 נשוי + 2) למרות כל זה , עדיין הפרידה היא קשה . בן אדם שנפגשים איתו לפחות 4 פעמים בשבוע ופתאום הקשר הזה מתנתק , זה גם מאוד מבאס .
המחשבה על הצבא על איך שהזמן עובר מהר .. הפחדים והחששות , אלו דברים לגיטימיים לגמרי אני יןדעת .. אבל עדיין , כל שיר עם טיפה של רגש ומתחילות הדמעות .. השאלה שלי אליכם אנשים יקרים איך אתם התמודדתם עם זה ? איך אפשר להיפרד מאנשים שהיו איתך כל כך הרבה שנים ופתאום כל אחד חוזר לחייו ולעיסוקיו.. תודה מראש לכולם על העצות .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026