אז ככה,
יצאתי בלי תעודת בגרות מהתיכון אבל עם 12 שנות לימוד.
רציתי לקחת את עצמי בידיים ואחרי השחרור מצה"ל עשיתי מכינה לשיפור בגרויות, קיבלתי תשלום על השכר לימוד כי הייתי חיילת משוחררת.
בתיכון לא ניגשתי למתמטיקה בכלל ונכשלתי בהיסטוריה ואנגלית.
במכינה לא הצלחתי, מודה שלא נתתי מעצמי גם 100% כי לא היה לי כיוון ללימודים ורק רציתי תעודת בגרות. במהלך השנים מהמכינה- הרחבתי מקצועות באופן עצמאי, עשיתי בגרות ב3 יח"ל במתמטיקה, שיפרתי אנגלית וניגשתי לפסיכומטרי 6 פעמים, עם הפסיכומטרי נלחמתי בשיניים וכל פעם הייתי בטוחה שאצליח, ולא רק שלא הצלחתי גם קיבלתי ציונים מביכים (סביבות 360..). התעודת בגרות שלי היא בין 80.5 ל-84, תלוי במוסד האקדמי.
רציתי ללמוד מקצוע טיפולי כי זה הכי מתאים לאופי שלי אבל לא הצלחתי להתקבל לשום מקום. הלכתי לכל הימים פתוחים של כל המוסדות ולא היה שום תואר שיכלתי להתקבל אליו חוץ מתואר רב תחומי, שזה ללמוד קצת מכמה דברים וקשה להשתלב אח"כ בעולם התעסוקה וגם מפחדת שבגלל שהתואר הזה לא מעניין אותי, יהיה לי קשה ואחשוב לפרוש או לא להשקיע שוב..
אני כועסת על עצמי שלא השקעתי ומצטערת על זה. (אם יש פה מישהו בגילאי תיכון-בבקשה תוציאו את הציונים הכי גבוהים שאתם יכולים!)
כמו שאמרתי, קיבלתי תשובה שלילית מכל המוסדות, מכל התוכניות מסביב (נתיב לאקדמיה, ראויים לקידום וכו'..). אני ממש מתחילה לשקוע לדיכאון ומבינה שאם לא אתחיל ללמוד, זה בחיים לא יקרה. זה לא הגיוני ש6 שנים אני עושה הכל כדי להתקבל. אני לא רואה את עצמי משפרת שוב בגרויות או עושה שוב פסיכומטרי. בנוסף גם בגלל שהשתמשתי בסוג של מלגה מהמדינה, הם לא עוזרים בעוד שנה של מכינה או של כל דבר אחר, ואין לי כסף לשלם את זה לבד. (תואר אפשרי כי יש מלגות וכפרי סטודנטים).
מה כדאי לעשות? אני מרגישה כבר שזה ממש משפיע עליי נפשית.
***אל תרדו עליי, מבינה שעשיתי טעויות בדרך***
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות