אני בת 27. יצאתי במשך כ9 חודשים עם מישהו ששיקר לי שהוא בן 29. אתמול הוא לקח אותי לשיחה ואמר לי שהוא צריך לספר לי פרט שהוא שולי ושלא אתייחס אליו ואקח את זה בטוב כי זה לא בעל משמעות והוא לא יכול לשקר יותר, הוא בן 26! ולא 29!
אני כועסת כי בתחילה שהכרנו אמרתי לו שאני לא יכולה לצאת עם בחור שיותר קטן ממני, אפילו לא בחצי שנה, אפילו לא בחודש!!!גם לא בשבוע. זה משהו פסיכולוגי אצלי בראש, אני לא מסוגלת. פשוט לא יכולה. ואז הוא שיקר שהוא בן 29.
אני לא מתכוונת לצאת עם מישהו שהגיל המספרי שלי גדול יותר משלו, נפרדתי ממנו וחסמתי אותו לא מתכוונת לראות אותו בחיים. בזבזתי כמעט שנה מהחיים על מישהו שמראש לא הייתי יוצאת איתו! לי זה מפריע אצלי זה אישיו. והכי גרוע שגם החברים הדפוקים שלו שיקרו והמשפחה שלו שיקרה! כולם פשוט שיקרו לי במצח נחושה ורק אני מפגרת שלא ידעה מכלום. הרי כמה פעמים אני ציינתי בפניהם את הגיל שלו ואף אחד לא טרח לתקן אותי כנראה שאת כולם הוא עידכן בשקר.
אני צריכה להרגיש אישה שהגבר גדול ממנה. לא יכולה אחרת. מה עושים להבא? אני לא יכולה לסמוך על אף אחד!! אני אמורה להתחיל לבקש מגברים ת.ז?
איך להוציא מעצמי את תחושת העצבות?
החוצפן הזה עוד אומר לי שאני דרמטית ואם באמת הייתי אוהבת אותו זה לא היה משנה לי!! אבל זה כן משנה כי בעתיד אם לדוגמא נתחתן אני לא אוכל שלבעלי תהיה שנת לידה קטנה יותר משלי, אני פשוט לא יכולה כל פעם לחגוג ימי הולדת בידיעה שהוא צעיר יותר ממני, למה אני צריכה להרגיש זקנה ומבוגרת?
כל פעם שהוא יחגוג יום הולדת זה גיל שאני כבר הייתי בו. כל פעם שהוא יחגוג לי יום הולדת אני אזכר שהוא יותר קטן ממני, זה פשוט לא.. אני לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות