התחברתי מאוד לילד שהדרכתי בקייטנה, קשה לי בלעדיו

זה מצב קצת מוזר ושונה אבל אני ממש מקווה שיש מישהו שיצליח להבין.
לפני כשבועיים הדרכתי בקייטנה קבוצת ילדים מקסימים ומתוקים שעולים לכיתה-ג׳.
כמות הילדים היו בערך 18 ילד.
ביום הראשון כל אחד הגיע והיה ילד אחד שההורים שלו אמרו לי שיש לו בעיה של קשב וריכוז אש הוא קצת מעופף אבל אם אני אמנף אותו ויעודד אותו אני אראה איזה מדהים הוא ושהוא ילד עם לב רחב..
יש הרבה מקרים כאלו אני יודעת שיש כאלו שקצת יותר קשה להם והם צריכים רק עידוד.
ובאמת כמו שההורים אמרו שמתי לב שהוא קצת מעופף ובגלל זה הנהלים שמעליי אמרו לי להצמיד אותו אליי תמיד ושבכל מקום הוא יהיה לידי ואיתי למשך כל הקייטנה.
וככה זה היה, במשך שבועיים הוא תמיד היה איתי, הייתי עוזרת לו שהוא היה צריך קצת עידוד, מדברת איתו, בפעמים שכולם עשו פעילות והוא לא עשה כלום הייתי מנסה לשלב אותו אבל הוא תמיד היה מתעקש להיות איתי ולידי בכל מקום וכל הזמן!!!!!
הוא לא היה ילד שעושה בעיות, מפריע ומשתולל, הוא היה ההפך מזה, הוא לא היה שם לב שכל הקבוצה מתקדמת, לא מקשיב, חי בעולם משלו.
לאט לאט הילד הזה באמת נכנס לי ללב, כי בכל זאת, להיות עם ילד 6 שעות ביום במשך שבועיים בלי הפסקה זה עושה משהו.
כמובן שנתתי תשומת לב לאחרים שווה בשווה ואהבתי אותם מאוד!!!!!
באמת התחלתי להבין את המשפט הזה ״ילדים זה שמחה״ כי כמה שעות עם הילדים האלו ועם הילד הזה ספציפי גרם לי באמת לשמוח, להנות ולהרגיש הכי נקי ואמיתי בעולם.
ורגע השיא היה בסוף הקייטנה, הילד לא עזב אותי ולא נתן לי ללכת הביתה ונשארתי 3 שעות יותר! הוא התחיל לבכות וכאב לי הלב עליו ברמות שאני לא יכולה להסביר! הוא מאוד נקשר אליי ובמיוחד ילדים עם בעיות קשב וריכוז זה קשור גם לריגושים לפי מה שהבנתי. הוא אמר לי משפטים כמו ״אני רוצה שתהיי אמא שנייה שלי״ ״אני אוהב אותך מאוד״ ועוד המון דברים שפתאום קיבלתי בום וזה היה הרגע באמת הכי קשה בחיים שלי, התחברתי לילד הזה בצורה שאין לי מילים להסביר, הוא באמת הכל בשבילי. הבאתי לו את המספר שלי כדי שאוכל לעשות לו בייביסיטר כי הוא אמר שהוא צריך, והוא אמר לי אני לא רוצה לעזוב אותך, אני לא יכול זה קשה מידי והתחיל לבכות.. ואף ילד אחר בקייטנה לא בכה בגלל פרידה מהמדריך שלו. אמרתי לו אם אצה רוצה לשמור איתי על קשר שאתה מגיע הביתה תביא לאמא שלך את המספר ותגיד לה שתתקשר אליי! הזכרתי לו את זה כמה פעמים כי הוא מעופף כמו שאמרתי, והוא אמר כן כן בטוח זה יקרה אני מבטיח, אני רוצה שנשמור על קשר תמיד, אני אוהב אותך מאוד!!!
הוא החזיק לי את הרגל בכה ופשוט לא נתן לי ללכת וזה הרג אותי! הפרידה הזאת הייתה קשה מאוד, הילד הזה משהו מיוחד שאני לא יכולה להסביר במילים והחיבור שהיה בנינו היה מיוחד ומשהו שאי אפשר לתאר אני הרגשתי את זה! היה עוד כל כך הרבה בפרידה הזאת שאני לא יכולה להסביר למי שלא היה שם.
ובינתיים שבועיים אחרי, עד עכשיו הוא לא התקשר ואני כל כך עצובה, אני לא יכולה לחשוב שאני לא אראה אצ הילד החמוד הזה יותר, שלא אדאג לו, אדבר איתו.. הוא הבטיח שהוא התקשר ויכולות להיות מיליון סיבות למה הוא לא עשה את זה ואני משתגעת ולא יודעת למה! אני מתגעגעת לילד הזה מאוד! כמה ימים אחרי שראיתי שהוא לא התקשר ביקשתי ממנהל הקייטנה שיביא לי את המספר של אמא שלו והסברתי לו למה, אבל הוא לא נתן לי.
וזה מחרפן אותי שלאף איד מהמנהלים אין לב להבין את המצב! זה נשמע מצד אחד מטריד, אבל זה לא. אני סהכ ילדה בת 15 שנקשרתי מאוד לילד חמוד ואף אחד לא מצליח להבין אצ זה, אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כי להגיע לאמא שלו ולהגיד לה לא יודעת מה.
הוא לומד עם אחיין שלי באותה שכבה ואותו בית ספר. איך אני יכולה להגיע אליו? איך אני יכולה להבין אם הוא עדיין עצוב? לא יכולה לדמיין שעדיין עצוב לו. הוא באמת נכנס לעצב עמוק אחרי שהלכתי, שאר המדריכים אמרו לי. תודה לעונים!!!!!