חוויה לא נעימה אצל הבייבסיטר, לא מפסיקה לחשוב על זה...

אני יודעת שזה דבילי וכולם אמרו לי לא לשים על האנשים הרעים האלו, אבל אני פשוט לא מפסיקה לחשוב על זה. אני ממש בדיכאון כל היום ...

אז בעיקרון, אני מחפשת עבודת סטודנט, לסופי שבוע או כבייבסיטר. נתקלתי במשפחה שעשתה ממני ממש צחוק. הם חיפשו בייביסיטר והצעתי את עצמי, נפגשנו עם הילדים והכל ואמרנו שנתחיל שבוע הבא. מפה לשם אחרי כמה ימים, אני שואלת את האימא שתשלח לי את הכתובת לבית ספר כפי שהיא אמרה, כי היא עדיין לא שלחה, והיא אומרת לי שבסוף כנראה הבייביסיטר שלה מהשנה שעברה לא עוזבת את העיר ושיש מצב שלא צריך אותי.
כאילו למה את נותנת לי לחכות באוויר ולא אומרת ישר ? את מחכה שאני אשלח לך הודעה כדי לומר לי את זה ?
ואז היא אמרה שהיא תגיד לי מחר אם כן או לא. וכמובן שלא שלחה הודעה. ויום לפני שהייתי כיביכול אמורה להתחיל, אני שואלת נו מה קורה, אם אני צריכה לקחת אותם מהבית ספר מחר, מה הכתובת ? והיא אומרת לי שבסוף לא צריך אותי. ואם לא הייתי שואלת אותה, אז מה, היא פשוט הייתה נעלמת לי ?!
ואז היא אומרת לי שחברה שלה מחפשת בייביסיטר, שמסתבר שהיא לא פחות סתומה מהקודמת. היא שאלה אם לא אכפת לי שאעביר לה את הטלפון שלי ואמרתי טוב. הבחורה התקשרה אליי, וקבענו להיפגש למחרת. נפגשנו מתחת לבניין שלה והיא לא אמרה שלום ולא כלום, רק אם לא אכפת לי שנצא לפארק ממול כי הילד ממש להוט ללכת למגלשות. אז דיברנו קצת והיא סיפרה לי על הילד ועל הציפיות שלה ממני. אחרי כמה דקות נמאס לילד ועלינו לדירה. היא עשתה לי סיור בדירה ואז היא שאלה מה אני רוצה לשתות. ביקשתי מים והיא הוציאה בקבוק מהמקרר ומילאה לי רבע כוס. כאילו ברצינות ?
אחר כך היא ביקשה שאשחק קצת עם הילד כדי שיתרגל אליי, הילד התחבר איתי וזה הלך נפלא. ואז כשעברנו לענייני כסף, היא רצתה לשלם לי פחות ממה שתמיד משלמים לי. כאילו זה ממש ניצול.
למחרת היא ביקשה לשלוח לה במייל מכתבי המלצה ואמרה שזה דחוף, שלחתי לה במייל כמה שיותר מהר, עזבתי הכל. במכתבי ההמלצה שלי המשפחה רשמה שהיא באמת ממש מרוצה ממני, שאני אחראית וחרוצה ושכיבדתי את הבקשות שלהן. לא קיבלתי ממנה אישור אם היא קיבלה את ההודעה, האמת היא הייתה ממש מוזרה. ואז היא נעלמת. ואחרי כמה ימים, שנמאס לי לחכות לSMS או לטלפון ממנה, אני שולחת לה ווטסאפ ושואלת אם היא קיבלה את המכתבים. היא ענתה אומרת לי "כן אבל זה מסובך מידי בשבילי, וגם את יקרה מידי בשבילי" כאילו מה זה התירוצים העלובים האלו.
אני לא מבינה מה מסובך בלהעסיק בייבסיטר, נתתי לה מכתבי המלצה משתי משפחות ועוד משפחה אחרת הייתה מוכנה לדבר איתה בטלפון, ובשבילה זה מסובך. וכמו סתומה אני מחכה באוויר, אני רואה משפחות שמחפשות בייבסיטר אבל אני לא מציעה את עצמי כי כיביכול "מצאתי" משפחה.
וכמו החברה שלה, היא נותנת לי לחכות באוויר, בזמן שיכולתי לחפש עבודה אחרת אם היא הייתה אומרת ישר שהיא לא מעוניינת, בלי לתת לי לחכות כמו מטומטמת ואז להגיד שהיא לא מעוניינת עם תירוצים הזויים, רק כהעזתי לשלוח לה הודעה. שלא הייתה נעלמת לגמריי.
וכשהצעתי את עצמי לאותם אנשים שפירסמו לפני כמה ימים שהם מחפשים בייבסיטר, הם לא ענו לי. שלחתי קורות חיים לכמה מקומות עבודה וגם לא חזרו אליי. עכשיו אני בלי כלום בגלל שתי הסתומות האלו. אני ממש עצבנית. לא רק שאני לא מוצאת עבודה, גם שתי מפגרות עשו ממני צחוק. אני מרגישה ממש פתטית, כל היום אני חושבת על זה וכל היום אני בדיכאון מזה. אני מרגישה ממש חרא. מה לעשות ?