אני בכיתה יב ואין לי ממש חברים. אני לא מהאנשים האלה שיושבים בבית ספר לבד כל הזמן ולא עושים כלום. אם מישהו יסתכל מהצד זה יראה כאילו אני נהנה ולא חסר לי חברת אנשים רב הזמן אבל אין לי בכלל חברים אמתיים.
אף אחד לא פונה לדבר איתי סתם, אם אני לא אתחיל שיחות אף אחד אפילו לא יסתכל עלי ואני אוכל להעביר שבועות בלי שידברו איתי. יש לי שני חברים קרובים אבל אף פעם אין להם כח אלי. אחד בדיכאון אז הוא מדבר איתי רק כשהוא ממש במצב רוח רע והוא חייב לפרוק. ואחד בעיקר מנצל אותי לא כזה חשוב איך. בכל אופן הם כאילו חברים הכי טובים והם כל הזמן נפגשים עם עוד חבורה מהבית ספר שאני די מיודד איתה אבל הם אף פעם לא מזמינים אותי. הקטע הוא שהם לוקחים אותי כל כך מובן מאליו שהם פשוט מדברים על איך היה להם אתמול בלעדיי או שהם פשוט קובעים ממש לידי לצאת מתישהו. אני חשבתי לבקש מהם להצטרף אבל העובדה שהם אפילו לא הזמינו אותי פעם אחת לצאת איתם כל כך פוגעת בי שאני לא רוצה להיות איתם.
לסיכום אני לא נפגשתי עם אף אחד אחרי בית ספר כבר כמה שנים אני בדיכאון כמעט כל הזמן ואני לא יודע מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות