אז כך אני בן 23 בתקופת התיכון( יא'- 'יב ) חוויתי דיכאון דיי קשה והסתגרות וניתוק קשרים חברתיים לאחר התיכון החלטתי לטפל בעצמי ויצאתי מהדיכאון אבל עדיין סובל מהתקפי חרדה לא קשים במיוחד . לא התגייסתי לצבא מסיבות רפואיות עבדתי כמה חודשים ולאחר מכן ועשיתי שירות לאומי במקום . כפי שציינתי בכותרת אני סובל מחרדה חברתית שדי תרמה להסתגרות שלי בנוסף לדיכאון , בשירות הלאומי לא הצלחתי לצור קשרים חברתיים בגלל שלא נפגשתי כמעט עם בני/ות השירות שהיו איתי במקום מסיבות של לוחות זמנים שונים . בתקופת ההסתגרות שלי בבית בתיכון למדתי המון דברים חדשים שמאוד נהנתי מהם אבל לא היו לי חברים "התרחקתי" מכולם ניתקתי כל קשר חברתי שהיה לי בגלל המצב שהייתי בו ומאז אין לי שום מעגל חברים . החרדה החברתית התחזקה לה בגלל כל מה שהיה איתי ואני לא מצליח ליצור קשרים חברתיים חדשים בגלל החרדה החברתית . אני רוב היום נמצא בבית לפעמים יש שבוע שלם שאני נמצא בבית מבלי לצאת למזלי הגדול אני מצליח להתפרנס בצורה טובה מאוד מהבית . אני נורא מפחד להתחיל ללמוד או לעבוד מחוץ לבית אני נורא נלחץ מסיטואציות חברתיות בגלל החרדה החברתית והבעיה הרפאותי שיש לי אני חושש נורא שאני לא אשתלב חברתית . אני מרגיש שבגלל שכל השנים האחרונות לרוב הייתי בבית יש איזה שהוא פער ביני לבין בני גילי פער שאולי הוא לא ניתן לגישור . אני מקבל לא מעט מחמאות על המראה החיצוני אבל אני לא חווה את עצמי כאחד שנראה טוב אלה מישהו שנראה סביר . אני מאוד מאוד רוצה לצאת המצב הזה להכיר אנשים חדשים ליצור לעצמי מעגל חברתי חדש , להכיר מישהי ולהתחיל לחיות את החיי כמו שאני רוצה .חשוב לי לציין אני נמצא כבר כמה שנים בטיפול פסיכולוגי ללא טיפול תרופתי ולאחרונה אני שוקל כן להעזר בטיפול התרופתי בשביל להתמודד עם החרדה החברתית מה אתם היית ממליצים לי לעשות ? אשמח לשמוע אם יש אנשים שחוו קשיים דומים ויצאו מזה ולקבל מכם טיפים והכוונה (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות