ביילדות עברתי הרבה,אימי חלתה במחלה ואבא שלי שלח אותי למשפחה אומנת מגיל שנתיים..במשפחה האומנת דפקו לי את היילדות והתעללו בי,החינוך היה מתחת לכל ביקורת..טענו שמשהו איתי לא בסדר ודיברו עם הרווחה ואמרו שאני ילד עם בעיות..
משם שלחו אותי לפגישות עם פסיכיאטרית..
ושיקרו לה שאני עושה בבית דברים שלא קרו.
מפה לשם האמינו לאם האומנת והרופאה נתנה לי כדורים פסיכיאטרים..לאחר כמה שנים טובות של סבל והתעללות בבית בגיל 15 התלוננתי לרווחה ואמרתי לעובדת סוציאלית שאני לא יכול עוד לעבור את הסבל הזה והיא שלחה אותי לפגישות עם עובד סוציאלי,פה הייתה נקודת האור..
העובד סוציאלי אמר שאין לי שום בעיה וזה בלוף אחד גדול! בהמשך גיל ההתבגרות האמא האומנת המשיכה להתעלל בי,אמרה שהרבצתי לה כמה פעמים ובכל פעם גילו בני הבית גילו שזה לא קרה.
למרות ההתגרויות וההתעללות של אם הבית לא הייתי מתייחס..בגיל 17 היא אמרה שנגעתי לה בילדה הקטנה וזה לגמרי שבר אותי.העיפו אותי מהבית ונשארתי לבד.דרך אגב שני אחים שלי הגדולים גם היו גרים איתי ושמה ופשוט התעלמו מכל מה שעשו לי וכי הם ניסו לשרוד.
אחרי שהתברר להם שלא נגעתי להם בילדה החזירו אותי לבית וניהייתי אדם סגור יותר.
מפה לשם הצלחתי להתגייס לצבא אחרי שהוכחתי שאין לי שום בעיה נפשית וגם הייתי לוחם שנתיים וחצי,וסתמתי להורים האומנים את הפה..ואז השתחררתי ואני עובד ולומד ולא חסר לי כלום..אבל אגרתי הרבה כאב בחיים שלי ואחים שלי הגדולים בגדו בי ונתנו לי לסבול לבד..מה לעשות עם כל הסבל הזה?אני לא יודע איך להתמודד עם העלבון שעשו לי...יש בי הרבה כאב ואני לא יודע איך להמשיך..אחרי צבא ניתקתי קשר עם משפחת האומנה אבל כואב לי..מה לעשות ומה יפתור לי את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות