היי. אני בן 18 וחצי אוטוטו מתחיל ללמוד כסטודנט בטכניון.
יש לי בעיה, והיא שאני לא מנוסה, ומעולם לא הייתה לי חברה, .
אני מאוד ביישן,בעיקר עם בנות חוויתי , טראומה קשה ביסודי ובתיכון שגרם לי להיות בדיכאון עמוק ובעיות עם המשפחה הביאו אותי למצב הזה. אני מאוד רגיש ובעל ערכים ומוסר גבוהים, ואני גם נראה טוב מאוד (לפי מה שאמרו לי בעבר בכל מיני מקומות לא מעט לא רק מהאמא ומשפחה. ;)), ואני גם חטוב ומתאמן כבר למעלה משנה בחדר הכושר.
העניין הוא שהיו לי די הרבה הזדמנויות עם בנות שהתחילו איתי (לא קורה כל יום, אבל קרה לפחות מעל עשרים פעמים), אבל אף פעם לא אהבתי או חיבבתי את אותן הבנות.
אני באמת בחור צנוע, ג'נטלמן, מנומס וספורטיבי, וכן גם בעל אינטילגנציה גבוהה עם תעודת בגרות מצוינת, ושאיפות גבוהות לעתיד (אני לא אוהב לדבר על עצמי, אבל כדי שתדעו עליי קצת אני נאלץ לעשות את זה).
עד לא מזמן זה גם לא כל כך הפריע לי, אבל בשנה וחצי האחרונות אני באמת מרגיש שאני צריך מישהי בחיים שלי שאני יאהב אותה, והיא אותי. זה בוער בי. זה משגע אותי. העניין הוא שיש לי ניסיון עלוב וכושל עם כל הבנות שרציתי בחיי, ואני גם ביישן ורגיש (קשה לי לחטוף את הלא יותר מלאדם ממוצע). אני לא אוהב מסיבות, לא יוצא אליהן, לא אוהב אלכוהול, לא סיגריות, ולא כל דבר כזה. רוב הבנות כן אוהבות את זה, ובנים שגם אוהבים את זה.
בקיצור, אני בבעיה. לא רק זה, אני פשוט לא מצליח לדבר נורמלי עם בחורה שאפילו קצת מוצאת חן בעיניי, ואין לי ידידות נתקנו איתי קשר. (כי אני לא רוצה להיות בקשר עם בנות שאני לא מוצא בהן חיבה חיצונית-שטחי, אבל נכון), ואני רוצה מישהי אחת בחיי שאוהב אותה חיצונית ופנימית (חשוב לי מאוד!). בנוסף לזה, בגילי רוב הבנות תפוסות, ומי שלא, הולכת למסיבות ומוצאת שם אחד). אני ילד טוב, אבל ממש ממש לא עונה על ההגדרה של "חנון". אני מת על החיים והבילויים הקטנים שהם לא מסיבות אומנם, אבל הם עושים לי כיף.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות