היי לכולם רציתי לדבר איתכם על משהו שמעיק עליי המון המון זמן...
עוד מילדות הייתי מוקפת חברים וחברות מהגן ועד היסודי...
שנכנסתי לחטיבת ביניים כדי לרכוש חברים ניסיתי להיות מישהי שאני לא אני - לא במובן הכי קיצוני שיש אבל אתם יודעים לפעמים קצת מוסיפים פלפל לחיים בשביל לרכוש חברים...
מאז עברו חמש שנים אני כיתה יא ועברתי מלא ריבים והשלמות...
שהגעתי לכיתה י הבנתי שכל העול הזה לא בשבילי בדור הזה קשה להיות בקשרים חיוביים שכל אחד דבוק לטלפון וכל מה שמעניין אותם זה אינסטה וטיקטוק ומה לעלות ומה לצלם ... אני כל כך התבגרתי בשנתיים האלה שהבנתי את מה שחשוב באמת , בעבר הייתי רודפת מותגים רק בשביל לבוא ולהשוויץ איתם בבית ספר הייתה לי תפיסה כל כך שגויה לגבי הכל ופתאום פשוט כבר התעייפתי מהמירוץ הזה - מחקתי את האינסטגרם את הפייסבוק את הכל והרגשתי כל כך הקלה ...
*עכשיו לדבר האמיתי כי זה היה הקדמה*
השנה התרחקתי מהכל , מכל מה שעשה לי רע אי פעם , התחלתי להבין דברים יותר לעומק , אני גם לא אוהבת לצאת אני יותר ילדה של בית... שאני מגיעה לבית ספר אני בתחושה של אוף שוב פעם אלה ?? אני כבר לא יכולה לשבת עם חברים בכיף כי כל מה שמעניין אותם זה רק רשתות חברתיות אני אשכרה סובלת אני ממש סובלת- כל אחד מתעסק בכל כך הרבה חומריות שכבר לא מתאימה לי עזבתי את זה ממזמן .
אני חושבת שאולי כבר לא מתאים לי קשרים חברתיים בבית ספר זה כל כך קשה להיות שונה בדור המחורבן הזה אוף!!
זה הגיוני שאני לא רוצה חברים ??????? הם כל הזמן שואלים אותי מה קורה למה התרחקתי וזה / אם אני בדיכאון.. אבל אני לא יכולה להגיד להם פאקינג לא טוב לי כבר לא טוב לייייי זה מעיק עליי...
אולי חצי ממה שרשמתי פה לא מובן אז תנסו להבין בבקשה ): ):
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות