יצאתי על אישה 3.5 שנים, היא הבינה אותי כל הזמן, אהבה האמינה, תמכה. אני מהצד שלי נתתי לה הכל. חופשות, מתנות, אוכל טוב, יחס, אהבה, נתתי לה כל מה שבחיים היא לא קיבלה מאף אחד, גם לא מהמשפחה שלה.
אני לא בן אדם קל, נניח, אני יכול לפעמים להבליג על דברים מציקים שהיא עושה, ולפעמים אני נכנס למצב של ירידה וממש קשה לי לשחרר גם אחרי שהיא מבקשת סליחה, קשה לי מאוד לתת לזה ללכת. אני יודע שזה לא עושה טוב, אבל אני לא יכול להיות מושלם. אף פעם לא קיללתי או הייתי אגרסיבי, גם כל פעם אחרי מצב שהייתי נובר ונכנס לפגיעה מהצד שלה עמוק מדי, הייתי מבין שאני חייב להפסיק לדבר על זה במשך שעה, אבל יש לי את ההבנה הזו ואני רוצה להשתנות, אני מבין שזה קשה לה.
שבוע וחצי לפני שנפרדנו היה לנו חופשה משפחתית, אני שילמתי הכל, (היא מרוויחה יותר ממני), הכל זה גם אומר שאת הסיגריות קניתי לה, הרגשתי מנוצל ואמרתי לה שמחר תקנה סיגריות כי אני מרגיש ממש רע לגבי זה שאני צריך לקנות ולעשות הכל, (למה ככה להתנהג לבן אדם שיש לו לב טוב עם נתינה - לנצל אותי).
חזרנו הבייתה והיה לי ויכוח איתה, היא לא הבינה אותי הרגשתי רע ולא מעורך וזה מה שהכי כואב לי. אמרתי לה שאני רוצה להיפרד אני לא מסוגל יותר ככה להמשיך , קשה לי מאוד להשקיע כשהיא פוגעת ולא שמה לב. היא בכתה במשך שלושה ימים ושלחה הודעות, אמרתי לה שננסה ושאני מאמין בנו. יומיים אחרי היא עשתה לי שוב קטע והסברתי לה יפה ובעדינות שזה קשה לי ככה וזה בדיוק המצבים שגורמים לי לירידה, היא אמרה לי שהיא רוצה להיפרד. שבוע שלם ניסיתי להבין למה, איך לפני חודש רצית להתחתן, רצית משפחה, ועכשיו את ככה מתנהגת, יומיים לפני היא בכתה שאשאר. שראיתי אותה בוכה לא יכולתי לעמוד בזה אז עודדתי אותה שהכל יהיה בסדר, כשהיא ראתה אותי מתפרק היא צחקה לי בפנים ופגעה יותר, למה למה זה חייב להיות ככה .
יש לציין שאבא שלה גנב לי כסף, ואף פעם לא אהב אותי, נוצר מצב שהם לא דיברנו 3 חודשים אחרי המקרה. אני בטוח שהפרידה הזו באה מבחירה שלה להמשיך ולראות את אבא שלה, (האבא שצוחק עליה וגורם לה להרגיש רע ואומללה).
זה היה ביום שישי שהייתי אמור לחזור להורים שלי אחרי שכבר נפרדנו, היינו בבית כי הייתי צריך לארוז את הדברים שלי. בלילה היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי מאוד, בבוקר הייתי אמור לנסוע, (אחרי שבוע ללא שינה), התעוררתי בצהריים, היא גם. היא התעוררת בלחץ אטום, בצעקות, "למה לא הלכת, תלך מפה, אתה עושה בכוונה, אתה הולך היום אני מזמינה לך מונית ואשלם 1000 שקל רק תלך",
פעם ראשונה מזה 3.5 שנים שראיתי כזו התנהגות. ובכללי בחיים לא קיבלתי יחס כזה.
ניסיתי להרגיע אותה ואמרתי לה שלא ישנתי כמה ימים ושאני אסע במוצאי שבת, הייתי כל כך סבלני.
היום, 4 שבועות אחרי הפרידה אני מבין שנוצלתי, נוצלתי לטובת זה שנתתי לה יחס, אהבה, חום, השקעתי, קניתי דברים, מתנות, חופשות, מילאתי לה את החסר.
אני לא חושב שזה שפוי לדבר על משפחה, אהבה ענקית שהייתה לה אלי ,(והיא הראתה לי בכל דרך), ואז להתנהג ככה כמו חייה.
היא אמרה לי, לא טוב לי איתך, קשה לי איתך , אני לא מאושרת.
הכל שקר וכזב, כל דקה ושניה היא אמרה לי והראתה כמה אני חשוב לה , אבל לא מספיק העריכה כשהיה צריך.
עכשיו הבנתי שהכל היה תירוצים, היא פשוט נפרדה בגלל האבא שגנב ממני, העדיפה גנב מניפולטיבי על פני גבר שנתן לה ה כ ל , ואם זה לא מספיק לקחה את הנקודות חולשה שלי והעצימה אותם.
בשבוע הראשון כאב לי כי נתתי המון, היום אני מבין שהייתי תמים, היא נפרדה בגלל אבא שלה ואני לא אשם. בחרה לשקר ולהאשים אותי.
3 שנים מושלמות בלי ריב אחד, עד שהוא גנב לי ומפה התחילו האי הבנות.
אני יודע שאני חזק עם המון בטחון ואהבה, היא לעומת זאת חלשה, חלשה שלא יודעת להעריך.
השאלה שלי היא, אם היא תשלח הודעה כדאי להחזיר בחזרה ולומר מה אני מרגיש, או פשוט לא לענות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות