פגעתי בו מאוד ואני רוצה לשפר את המצב בינינו אבל לא יודעת איך ומה לעשות...

הייתי איתו בזוגיות במשך יותר משנה וחצי. זאת הייתה זוגיות ממש מורכבת מהמון סיבות (היה אסור גם שבאותה התקופה והסביבה שהיינו נמצאים בה אנשים ידעו עלינו).
אחד התנאים שנמשיך להיות ביחד היה שאני אעזוב בעתיד את כל מה שאני מכירה (משפחה, חברים, שיגרה, אשנה דת, מקום מיגורים והשיגרה שלי) והייתי מודעת לכל ההשלכות והתהיליכים והסכמתי כי אהבתי אותו ולכן המשכנו להיות ביחד.
במשך כל הזמן הזה ניפרדנו וחזרנו אחד לשנייה כמה וכמה פעמים וברוב הגדול של הפעמים היה בגלל שאני המשכתי להילחם עלינו והראתי לו ששווה לנו להמשיך (מעטות מאוד הפעמים שהוא נלחם עלי).
אהבנו אחד את השנייה המון אבל לא היינו נכונים אחד לשנייה. כלומר פגענו והזקנו אחד לשנייה בהמון דרכים. לדוגמא, הוא אמר שאני מדכאת אותו, הוא לא היה משתף אותי בתקופות הקשות שלו או בכלל על מה הולך איתו, הוא כל הזמן רצה לשנות אותי חיצונית והרבה פעמים הוריד לי את הביטחון העצמי בהערות שלו כמו: תרזי, תורידי שיערות, אל תתלבשי ככה זה חשוף מידי, אל תדברי ככה זה לא יפה לאישה, אישה אמורה להיות ככה וככה, תנתקי עם החברים שלך קשר הם לא בשבילך (בגלל שהיה קנאי רצה שאנתק לגמריי כל קשר שהיה ללי עם בנים).
בגללו (ובגלל עוד סיבות דיי שוליות אבל בעיקר בגללו כי גרם לי להרגיש לא מספיק טובה) נכנסתי לדיכאון אבל לא שיתפתי אותו על זה במיוחד כי ידעתי שיתחיל להאשים אותי או ירצה להיפרד כי פעם אמר לי שהוא לא רוצה שתיהיה לו אישה דיכאונית או כל מיני דברים כאלה.
רוב הפעמים הוא היה ניפרד ממני חוץ מהפעם האחרונה בה באמת ניפרדנו ושם אני ניפרדתי ממנו. הייתה לי תקופה קשה וביקשתי ממנו שאו שיתמוך בי או שלא יגיד כלום (כי כשאמרתי לו שקשה לי התחיל להאשים אותי בכל מיני דברים ולהגיד שזה בגלל שאני ככה וככה).
מה שקרה זה שהוא התעצבן עלי והתנהג אלי ממש רע והתעלם ממני וכשניסיתי לדבר איתו צעק עלי (משהו שאף פעם כמעט ולא היה קורה) וזה נימשך ככה כמעט שבוע. יום לפני היומולדת שלי הייתה לי סוג של הארה והבנתי שלא מגיע לי יחס כזה והחלטתי שאני רוצה להיפרד ממנו. רציתי לחכות עם זה לאחרי היומולדת שלי אבל בסופו של דבר התיעצתי עם חברה שאמרה לי שאם רע לי פשוט לסיים את זה עכשיו. ביומולדת שלי כתב לי מזל טוב בגלל שאני הזכרתי לו סוג של שיש לי יומולדת ושם זה ניגמר. התקשרתי אליו באותו היום ותוך כדי השיחה כיוונתי לפרידה אבל נתתי לו אינספור אפשרויות לעצור את זה כי לא באמת רציתי להיפרד ממנו, רציתי שיוכיח לי שגם הוא רוצה את הזוגיות הזאת לא פחות ממני ושילחם עלי פעם אחת לפחות.
בסוף אמרתי לו שאני רוצה שרק יגיד לי שהוא אוהב אותי ואני חשובה לו ונסגור את הנושא והוא התחמק ולא אמר את זה אז החלטתי לסיים את זה שם וניפרדנו.
אחרי איזה שבוע הגעגוע הרג אותי וממש רציתי ללכת לראות אותו ולפחות לסיים את זה בצורה יפה יותר.
התייעצתי עם אותה החברה והיא אמרה לי ללכת לעשות את זה. לפני שנכנסתי אליו הביתה היא אמרה לי להקליט אותו כי היא רצתה לשמוע מה דיברנו והקשבתי לה ועשיתי את זה.
אני באמת לא יודעת מה עבר לי באותו הרגע בראש כי אני ממש לא בנאדם שעושה דברים כאלה. אבל עשיתי את זה כי לא היה נעים לי להגיד לה לא וכי כל מה שהיא דיברה איתי וייעצה לי היה נשמע לי כלכך נכון וטוב שפשוט סמכתי עלייה ועשיתי מה שהיא ביקשה והקלטתי את השיחה איתו.
תוך כדי השיחה הוא שם לב שאני מקליטה וממש התעצבן ולקח לי את הפלאפון מהידיים ומחק כל זכר שהיה לי ממנו בפלאפון וסילק אותי מהבית. עכשיו עברו כבר מעל לחודשיים ואני מרגישה ממש רע בנוגע למעשה הזה. הוא עדיין לא סלח לי (אני מבינה גם למה) ואני רוצה לדבר איתו על זה ולא יודעת מה לעשות. אני יודעת שעשיתי מעשה מזעזע ופגעתי בו ובאמון שלו ומחקתי כל דבר טוב שהיה לנו וזה ממש אוכל אותי מבפנים וממש רע לי. הוא מתעלם ממני ולא אומר לי שלום ומתנהג כאילו אני בכלל לא קיימת כשאני נימצאת לידו.
בבקשה תעזרו לי, מה לעשות? לדבר איתו? ואם כן מה להגיד לו?
או לא לדבר איתו? ואז השאלה מה אני יכולה לעשות כדי לנסות וטיפה להקל על התחושה הזאת?