היי , אז ככה - כולם בהסגר , לא יוצאים מהבתים , אני אישית לא יצאתי מהבית כבר שבועיים וחצי בערך ואני באמת מרגישה כאילו אין לי תכלית לחיים כבר , אין לי משהו שאני מצפה לו או מחכה לו והוא מה שיכול להחזיק אותי ולתת לי סוג של אור בקצה המנהרה , אין כלום , הכל כל כך ריק , אני מרגישה ריקנות כל כך גדולה ואין לי שום דבר שמחזיק אותי בבית.
זאת אומרת , המצב בארץ כל כך לא ברור ואף אחד לא יודע כמה זמן אנחנו נישאר ככה בבתים , אבל אני באמת מרגישה שאני לא יכולה להחזיק ככה יותר .
אני קמה בשעות הצהריים , אחר כך עושה עבודה , רואה סדרות כל הלילה ואז שוב - הכל חוזר על עצמו .
אני מבינה שזו המציאות כרגע , אבל אין לי במה להיאחז.
כאילו מרגיש לי שרק אני לוקחת את זה נורא קשה , כי זה פשוט נראה שלאחרים זה הרבה יותר קל ושהם אפילו נהנים, ורק אני מרגישה ריקנות נוראית.
ושלא תבינו לא נכון , כן יש לי דברים שאני עושה , אני מציירת , אני שרה , מנגנת , זה כן מעביר את זה יותר נחמד , אבל הכוונה שלי היא שאין לי משהו יותר עמוק להיאחז בו שהולך לקרות בעתיד , כי פשוט הכל מתבטל הכל סגור , אין לי מה לעשות .
אני מתוסכלת ואובדת עצות .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות