היי:)
אני בת 21 ובת בכורה מתוך 4 אחים (אנחנו 3 בנות ובן אחד)
לפני בערך 4 שנים עברנו דירה לבית גדול יותר, לא הייתי נוכחת בביקור הראשון בדירה החדשה כשהיא עוד הייתה בשלבי הבניה, אך כל המשפחה שלי הייתה נוכחת.
כל אחד מהאחים בחר לעצמו כביכול את החדר ״שמתאים לו״ ואני נשארתי עם החדר הכי קטן ללא ידיעתי.
אחרי חצי שנה שעברנו לדירה החדשה הסתבר שקיבלתי את החדר הכי קטן ועלוב, לכל אחד מהאחים יש מרפסת בחדר ומרווח, לעומת החדר שלי שנכנסת בו רק מיטה (אפילו לא זוגית!) וארון. בקושי שידה הצלחתי להכניס
חוץ מהעובדה שאני הבכורה במשפחה ומן הראוי שאקבל את החדר הכי גדול בהתחשב גם לגילי, אני האחות שיש לה הכי הרבה דברים, בין אם זה בגדים ובין אם זה איפור וכ״ו.
החדר הזה לא מספיק לי, המיטה שלי היא מיטה וחצי והיא לא מספיקה לי ולבן זוגי.
קשה לי לארח גם חברות כי החדר קטן וזה לא נוח, אי אפשר לזוז בו
עד עכשיו שירתתי בצבא 3 שנים ביציאות של 11/3 אז לא כל כך כאב לי, בקושי הייתי נוכחת בבית. אבל השתחררתי לפני כמה חודשים ולחיות בחדר כל כך קטן זה קשה לי.
מרגישה שאין לי מספיק כבוד במשפחה, לקבוע מה יהיה החדר שלי ללא ידיעתי..זה דבר שלא מקובל עליי אבל הם לא מתייחסים לרגשות שלי
אני לא דורשת חדר עם מרפסת, סה״כ דורשת את הכבוד שמגיע לי ומרווח בחדר, וכן קשה לי העובדה שלאחים הקטנים שלי יש חדר יותר גדול משלי ועם הרבה פחות דברים ממה שלי יש.
לא יודעת מה לעשות כבר.. מתלבטת אם להשכיר דירה אבל אני מעדיפה כרגע לחסוך את הכסף הזה לרכב ולטיול אחרי צבא.
תודה על תשומת הלב וסליחה על החפירה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות