אני שונאת את הוריי על כך שהולידו ילדים כשאין להם כסף לגדל אותם
ההורים שלי selfish והאמת שכל חיי אהבתי אותם עד עכשיו כשהבנתי שהם פשוט אנשי ביבים חסרי אחריות
חשוב לי להגיד שאני כל חיי הייתי עצמאית עבדתי מגיל 16 לממן לעצמי טיול שנתי ונשף סיום וחסכתי לפסיכומטרי והוצאתי כסף על דברים שאני צריכה ולא טסתי לחול בחיים.
ההורים שלי בתור ילדה בחיים לא היה להם כסף לקחת אותי לסרט, לחגוג לי יום הולדת או בת מצווה. אפילו פעם אחת לא הביאו לי כסף ללכת לקניון עם חברות
אבל עזבו את זה שהם הרסו לי את הילדות בזה שהם עניים והחליטו להביא ילדים בלי שיש להם כסף הם חסרי אחריות, תמיד אף פעם לא היו באים לאספות הורים, אפילו כשסיימתי בהצטיינות תיכון הם לא הגיעו לטקס סיום והייתי כמו מטומטת בוכה בצד שכל ההורים הגיעו רק שלי ללא.
כל ההורים הגיעו והם לא - כי הם עייפים מהעבודה ואני לא חשובה להם מספיק
כן הם עובדים קשה מרוויחים מינימום ואנחנו חיים בבית מעפן שאין לנו אפילו שוקולד במקרר אם אני לא קונה וגלידה להתחנן מהם לקנות זה מותרות מבחינתם
אני ביקשתי מהוריי עזרה ללימודים אקדמיים אני רוצה ללמוד שנה הבאה התקבלתי לתואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית שאני שנה ניגשתי לפסיכו כדי להתקבל
לא ביקשתי מיליונים ביקשתי עזרה בשכר לימוד בסך 11 אלף שקל לשנה פלוס 11 אלף לשכר דירה (אני גרה בצפון והולכת ללמוד בעברית בירושלים) והשכר דירה הוא יותר אני משלמת על השאר ועל הכל ואני כבר שילמתי מקדמה לשכר לימוד
מה זה 11 אלף ללעומת הכלום שהם נתנו לי כל השנים? לא שילמו לי על רשיון לא כלום
אבל הם אין להם הם במינוס, ואני מקנאה אני קוראת פה שאלות של סטודנטים שההורים ממנים להם רישיון, מממנים להם שכר לימוד או נותנים להם כסף ועוזרים להם כל חודש..
גם בתור ילדה לראות הורים שקונים לילדים שלהם מקדונלדס וחוגגים להם יום הולדת היה מעורר בי קנאה, למה אני לא מגיע לי הדברים האלה? מה עשיתי רע? למה הולידו בכלל אותי אם אין להם שום שאיפה לתת לילדים שלהם חיים נורמאליים ורק שינזל לי ריר מהקנאה באנשים שאוכלים דברים טעימים
וההורים שלי? אפאתיים. בחיים לא ביקשתי מהם מותרות אני פרנסתי את עצמי והבנתי שאין לי מה לבקש והערכתי אותם
אבל מה ביקשתי? ללכת ללמוד? לצאת מהמעגל העוני הזה שהכניסו אותי אליו? אני רוצה עתיד טוב יותר
ולאלה שיגידו מלגה- לא קיבלתי מלגה כי לא עשיתי שירות צבאי מלא וגם בגלל שההורים שלי לא חד הורים ולא מוכרים ברווחה או משהו כזה.
אמרתי לאמא שלי שאני צריכה כסף, אבא שלי החמום מוח שיודע רק לצעוק פשוט אמר לי - אל תלמדי לימודים זה לעשירים אין לנו כסף לזה
התפתח פיצוץ שאמרתי להם הכל- אני מבקשת משהו ללימודים לא למותרות, אין לי אפילו רישיון אין לי כלום לאבא שלי אין רכב אפילו ולכל האנשים בארץ יש רכב ואמרתי להם הכל- שהם חרא הורים שכל החיים לא השקיעו בי והם זורקים אותי לרחוב.
כשהייתי צריכה מורה פרטי לא נתנו לי כסף והייתי מתקשה בלימודים לא עזרו לי בכלום
ואבא שלי ממש צעק עליי אמא שלי ניסתה להרגיע אבל לא הצליחה וזה היה חצי שעה של צעקות וצרחות ברמה מטורפת שהשכנים באו ושאלו מה קרה
ואז בכיתי מול כולם והלכתי לחדר
אני החלטתי להגיד להם שאם הם לא נותנים לי כסף כפיצוי על השנים שלא היה לי כלום אני מנתקת איתם קשר, אחליף מספר טלפון והם לא ידעו איפה אני גרה ולא כלום
מבחינתי אני אגיד שאני יתומה. גם לחתונה שלי בעתיד הם לא יוזמנו הם פשוט יאבדו בת רק כי הם קמצנים ורעים
אני רוצה לעשות את זה ובאמת להתנתק מהאנשים הנוראיים האלה שהרסו את חיי ורוצים שאני אשאר ענייה לנצח
ולאלו שיגידו לי ללכת לעבוד עבדתי חסכתי אבל לא מספיק לשנה אחת בקושי אני לא אוכל לעבוד כשאלמד מדמח כי זה תואר קשוח המערכת שלי מהבוקר עד הערב
איך לעשות את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות