הייתי בזוגיות עם בחורה גרושה שיש לה ילד. ההורים שלי לא אהבו את הקשר בגלל שהיא גרושה עם ילד ועשו את הכל בשביל להפריד ביני לבינה וזה הצליח להם.
אז אני החלטתי כרגע שלפחות קשר של ידידות\חברות יתאים כרגע ואולי אחרי תקופה נחזור להיות בזוגיות ונמשיך מאיפה שעצרנו.
עדיין ההורים שלי לא מקבלים אותה ועוד להפך הם קיללו אותה כשהייתי איתה בשיחת טלפון ואמרו לה עוד מילים לא יפות שלא בא לי לחזור עליהם.
אני אמרתי לה שמצידי לנתק קשר עם ההורים שלי ושנחזור להיות ביחד ושנמשיך מהנקודה שעצרנו אבל היא לא רוצה כי ההורים שלי לא מקבלים אותה והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני ינתק קשר עם ההורים שלי כי בכל זאת הם ההורים שלי.
אני מאוד אוהב אותה ואף פעם לא הרגשתי ככה כלפי בחורה - היא בחורה טובה עם אופי טוב ויש לה חכמת רחוב (חכמת חיים) שחבל על הזמן ויש לה המון תעודות מקצוע והכל פתוח לפניה. היא גם בחורה נאה ויפה בעיניי.
ובעניין איך אני נראה - אני נראה טוב ולא חסר לי כלום בחיים חוץ מהזוגיות האחרונה שהייתי בא. קשה לי מאוד שהקשר נהפך לקשר של ידידות וזהו כי זה שורף לי בלב ובנשמה.
* חשוב לציין שאני יותר גדול מהבחורה.
עכשיו לשאלה שלי או כמה שאלות ואני ישמח לתגובתכם הכנה:
1. האם בגלל שהיא גרושה עם ילד זה הופך אותה לבחורה סוג ב'?
2. האם להישאר ידיד\חבר טוב שלה (לא קשר זוגי) או לנתק קשר ממנה?
3. מה עושים עם הורים שלא ראו את זה שאני הייתי מאושר ושמח איתה ושהבחורה עשתה לי באמת טוב ואהבה אותי באמת ובתמים?