אני בזוגיות 8 חודשים, עם גבר מהמם שאני אוהבת באמת. אבל מההתחלה היו רגעים כאלה שלא ידעתי איך לאכול אותם. הוא תמיד ביקש שאשתף אותו בכל דבר. ואז כשהייתי סומכת עליו ומשתפת אותו בדברים אישיים ובוכה ובאמת כואב לי, וכל פעם התגובה שלו היתה אותו דבר- חוסר רגישות. הוא לא יודע להתמודד עם בכי. אם הוא לא הצליח להבין אותי, אז הוא לא תמך בי. ואז היה שופט אותי על הרגשות שלי כאילו שיש לי בעיות. יכל להיות יום שלם של כיף וחיוכים ואז משהו גרם לי להרגיש רגע של עצב למשל, שיתפתי אותו וזהו מבחינתי להשאיר מאחור, ובמקום זה, הוא לוקח קשה ואומר שהוא לא מבין את זה, ולמה יכול להיות יום מושלם ואז אני הורסת אותו, ושיש לי מצבי רוח וחוסר יציבות, ושאני צריכה לפתור את הבעיות שלי.
הוא אף פעם לא בכה או היה עצוב או שיתף שמשהו קשה לו. אצלו תמיד הכל בסדר.
ואצלי זה לא ככה, אם משהו קשה לי, למשל כמו עכשיו בקורונה שאיבדתי את העבודה ונכנסתי לבידוד (בחדר) וכו׳ אז אני משתפת אותו שקשה לי. ובמקום לתמוך בי- הוא טוען שאני לא מעריכה את מה שיש לי וכל האנשים בכולם עכשיו עוברים בידוד אז באיזה קטע אני אומרת שקשה לי, ואני מסבירה לו שכל בן אדם חווה דברים אחרת, ומותר לי שמידי פעם יהיה לי קשה. ותמיד התשובה שלו- אני לא מסכים איתך.
ואני בתגובה- אבל אני לא צריכה שתסכים איתי, אני רק צריכה שתחבק אותי, שתהיה איתי, שתתמוך בי.
והוא לא מסוגל.
איך אני יכולה לשתף כשאלו התגובות? שופט אותי שאני לא בסדר שאני מרגישה ככה.
יש לו ילד (הוא גרוש), ואני רווקה, אז שיתפתי אותו בחששות שלי לגבי העתיד ומה יהיה וכו׳,
והוא בתגובה- נעלב ומסתגר ליומיים מבלי לדבר איתי.
נעלב למה הסתרתי ממנו את החששות האלה ולא סיפרתי לו מההתחלה.
במקום להתייחס למה שאני אומרת, הוא תמיד לוקח את זה אליו , שופט את הסיטואציה, מנסה למצוא לי פתרונות מעשיים או שלא- ואני מסבירה- אני לא צריכה פתרון מעשי, אני צריכה חיבוק.
והוא בתגובה- אני לא מבין אותך. אני לא מבין למה הכל יכול להיות טוב ואת הורסת.
אין דבר יותר מתסכל ומעליב מלהיות במצב פגיע ולשתף- ולקבל תגובות כאלה.
מה נסגר עם הגברים? למה אתם לא מתמודדים עם רגשות? או שלא כל הגברים כאלה? תאירו את עיניי כי אני כבר מתוסכלת לחלוטין
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות