באתי מבית מאוד שמרני, ולמרות זאת ידעתי שהחיים שלי בידיים שלי ואני אתחתן מאוחר, אלמד, ואז אחשוב בכיוון של הקמת משפחה.
רק שהגיע בחור שנדלקתי עליו לגמרי, ונסחפתי עם הפנטזיה ואמרתי כן...זה היה שידוך, אבל הוא מצא חן בעיניי בטירוף וחשבתי שאני יודעת מה אני עושה ולכן אמרתי כן.
חצי שנה ראשונה הכל היה בסדר...הייתי מאושרת, תכננתי את החיים שלי איתו בדמיון, והייתי בטוחה במאה אחוז שזה מה שאני רוצה.
רק שעבר הזמן ואני מרגישה שתפסתי רגליים קרות...הרגש דעך ככה שהתחלתי לחשוב בהיגיון. אני נמצאת בחרדות, אני לא רוצה לוותר על הרווקות שלי, אני רוצה להיות בחורה רווקה וחופשיה ואני לא מרגישה מוכנה להתחייבות בכלל. אני לא מרגישה בהכרח שזה בחור שאני רוצה עד הסוף ואני לא ארצה לטעום עוד בחורים.
מצד אחד חוסר הרצון שלי להתחתן ומצד שני אם אתחתן יהיו לזה המון יתרונות-אני אעזוב את הבית ואפתח עצמאות, יהיה לידי מישהו שיעזור לי וידאג לי, חשוב לציין שילדים לא יהיה בשנים הקרובות ככה שיהיה לי זמן ללימודים ואוניברסיטה. אז יש לי סיבות להגיד כן...הוא בחור נדיר וטוב, ואני לא אומרת סתם קשה למצוא כאלה ואם אגיד לא אפספס מציאה.
וגם העניין של אני לא רוצה לאכזב אף אחד...אם אגיד לא אני אפגע ביותר מדי אנשים, בהורים שלי, בהורים שלו, וגם בו...
אני מרגישה עצובה ושנכנסתי למבוך. מצד אחד אני לא רוצה, ברמה שזה עצוב לי שאני נמצאת בנסיון כזה ואני מרגישה עצב בלב ומצד שני להתחתן איתו זה הדבר הכי חכם שאעשה.
מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025