היי, אז קודם כל חשוב לי לציין שאני חדשה כאן ואני עוד לא יודעת בדיוק איך מתנהלים פה, אז אשמח גם לעזרה.. אז רציתי לשתף במחשבות היומיומיות שלי שזה על חבר'ה וחברים ועל כל עולם האינסטגרם שנערים ונערות מעלים תמונות וסטורי כל כך מושלמים שהחיים מהצד נראים כמו תותים אני יודעת שזה הכל אשליה ולא כל מה שנראה לנו לעין הוא בהכרח נכון אבל לפעמים באמת זה מנצח אותי, אני נמצאת בפנימייה ובבית ספר לחינוך מיוחד ששם אין מציאה של אנשים, בפנימייה שאני נמצאת בה היא מאוד מצומצת ויש רק בית אחד של מתבגרים ויש לי שם חברות אבל לא חברות שאני רואה אותן שהולכות איתי להמשך החיים וזה מבאס. כיאלו בנות שבאו מהסיבה שלהם שמשהו כנראה לא הלך טוב בבית או מקושי מסויים. אני באתי לשם בשביל לסיים תהליך שנה אחרונה שלי ואני מקווה לעשות את הטוב ביותר ולהתגייס ולהמשיך את החיים שלי..ולגבי הבית ספר גם הוא מצומצם מבחינת תלמידים יש בבית ספר בסהכ 140 תלמידים שזה ממש קצת ואני לא רואה אותי איתם. אני רוצה להכיר אנשים חדשים אבל אני לא יודעת מאיפה.. כי מאיפה מכירים חברים? מהבית ספר, מחוגים ועוד.. כרגע זה לא מתאפשר לי בגלל הקורונה ככה שכל המצב הזה די ביאס לי את השנה כי רציתי ללכת לחוג ריקוד מקצועי ולעשות משהו שישחרר אותי טיפה ולהנות ממנו. הקטע החברתי מאוד חשוב לי ומעסיק אותי במיוחד בגיל הזה אני מאוד ספונטנית ואוהבת לצאת ויודעת להיות גם חברה נורא טובה. בקיצור החיים שלי הסתללו ככה לדרכים שאני בכלל לא מרוצה מהגעתם אלי ואני מסתכלת לאחור ואומרת לעצמי יכולתי להיות ככה וככה וזה לא באמת עוזר לי מה שנשאר לי זה רק להסתכל קדימה ולראות לאן אני ממשיכה בלי להתחרט יותר מדי על כל מה שהיה.
תודה על ההקשבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות