שלום לכולם,
אני ממש ממש אבודה.. ההורים שלי תמיד גידלו אותנו לדעת שאנחנו מוגנים, שהם תמיד מאחורינו ושניסמוך עליהם ונדבר על הכל.. אחי בן 22 ביקש לדבר איתנו.. הוא יצא מהארון. תמיד חשבתי שהוא הומו אבל אף פעם לא לחצתי עליו לספר.. מעולם לא הייתה אצלו בחורה והוא אף פעם לא הביא חברה הביתה.אחרי שהוא סיפר שהוא כבר הרבה זמן חושב איך להגיד את זה אבל הוא סומך על המשפחה שתקבל אותו ההורים שלי קמו והלכו לחדר.. נשמעו צעקות מהצד של אבא שלי שאמא שלי אשמה שהיא גידלה ילד רכרוכי.. ביניים אחי ישב מובך עם דמעות בעיניים ואני רק חיבקתי אותו.. אבא שלי יצא מהחדר ואמר לו לארוז ולעוף מהבית! איך אפשר?! התחלתי לצרוח עליהם ולבכות ואחי פשוט לקח תיק חיבק אותי ועזב.. אני אוהבת אותו יותר מהכל והוא החבר הכי טוב שלי.. אני לא מסוגלת לדבר עם ההורים ביניים אחי אצל חבר כבר שבוע בעיר אחרת ואני כל כך דואגת לו.. איל אפשר להיות כאלה אטומים?! אני לא יודעת איך לעזור לו ההורים לא מקשיבים לי בכלל ואני לא מספיקה לבכות בחיים לא חשבתי שהמשפחה תגיב ככה. אולי אשכיר איתו דירה? אני מאוכזת מההורים ובאלי פשוט לצאת מהבית ולא לחזור.. אני לא חושבת שהם יקבלו אותו אי פעם.. אני בהלם הבן שלהם בחוץ כבר שבוע ובכלל לא אכפת להם איפה הוא..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות