שלום, לאחרונה אני מרגיש כל כך בודד.
אז אספר מהתחלה, מאז מרץ לא חזרתי לביה"ס בגלל הקורונה בגלל שנחשבתי לחלק מקבוצת הסיכון. באותה תקופה לפני שהקורונה השפיעה על החיים של כולנו לא הייתי במצב הכי טוב(נפשית) ולכן כשהקורונה הגיעה היא לא שיפרה את מצבי שהיה אז. בעקבות אותם תחושות שחוויתי לא ניגשתי לבגרויות כי הייתי עסוק בבעיות שעברתי בזמנו בנוסף לשלל התירוצים האחרים שהיו לי אז לומר לאנשים.
כרגע אני מנסה להתנדב לצה"ל למרות שהם מורחים אותי כמה חודשים. אני לא רוצה להתנדב לשירות לאומי כל עוד אני עוד בתהליך הזה או לכל דבר אחר.
ממה שהבנתם אני לא נמצא באף מסגרת שבה אני נמצא עם אנשים בני גילי. ביום יום אני מעסיק את עצמי בכל מיני דרכים אבל בכל זאת בפנים אני מרגיש לבד כי אין לי עם מי להיות(אני מדבר גם על זוגיות לא רק על אנשים בני גילי באופן כללי).
אני נפגשתי עם עמית ללימודים לשעבר כמה פעמים אבל זה קשה כי אנחנו גרים לא באותו ישוב כי לו ולי אין רישיון ובנוסף אני לא הכי מת עליו בלשון המעטה.
אני נפגשתי עם מישהו שהחשבתי אותו לחבר ילדות שלי אך אני מבין ממנו שהוא לא ממש מעוניין להיפגש איתי כל כך בין אם זה בגלל שהוא בצבא או כשהוא חוזר בסופ"ש אין לא כוח.
שאר החלק מהתלמידים שהייתי איתם בקשר בתקופת כבר בצבא ובדברים אחרים. ניסיתי לדבר לחדש איתם את הקשר אבל הם לא מראים שום עניין בכך ואני יכול להבין אותם.
עבודה זה לא רעיון כל כך טוב בקשר לזה כי אני גר בישוב קטן אז אין בדיוק במה לעבוד ולהכיר אנשים שכבר קודם לא הכרתי.
סליחה שחפרתי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025