אני מעולם לא ישנתי בתחושה כזאת נוראה
קבעתי בחודש האחרון והיום עם שתים וכולם הבריזו אחד אמר שיבוא במונית והסכמתי לשלם לו כי נמאס לי להיות לבד ובסוף הוא לא ענה ולא הגיע ניסיתי להתכתב עם מלא כדי להיפגש ולא הלך. נכנסתי לכזה לחץ לכזה הרגשה קשה כבר על התחלה שאני מכיר מישהו אני מנמיך ציפיות לא מאמין לאף מילה
היה לי קשר בעבר הרסני הבחור גרם לי לקנות לו סיגריות והיה מעשן וזורק על הרצפה הייתי משלם לו מוניות בגללו קיבלתי טיפול prpלחודש, ובושות מהמיון ואמרו לי לחתוך ממנו אבל לא יכולתי כי היה לי גם רגשות אליו והיום שאני מסתכל על זה כל כך קשה לי לבד כל כך קשה לי בחיים ושהוא היה הייתי מעדיף וגם היום חלקית לשלם את המחיר הזה כי היום כל כך קשה לי
אני גר לבד לאף אחד מהמשפחה לא אכפת ממני לפחות יש לי קשר טוב עם השכנים ובאמת יש לי אנשים שאכפת להם ממני אבל אני מרגיש שכל עוד שאני מסתיר מהם על הנטיה הבדידות קיימת ובגדו ל אני לא בטוח מה לעשות להפסיק להכיר יהיה לי קשה ולהמשיך ושהמצב יהיה ככה ויעלמו לי וידחו אותי זה יפגע בי קשה מאוד
אני מוכן לעשות הכל בשביל קשר מישהו שאתן לו את כל אהבה שיש לי והוא יתן לי את החמצן באהבה שאני כל כך צריך
יש לי אבל שני שאלות
במצב שאני היום שיש לי אופי רגיש ופגיע וכל דחיה עושה לי ממש לא טוב להמשיך להכיר?
כרגע המצב של י יותר טוב והטיפול לocd עזר אבל אני עדיין בתהליך ועדיין בארון האם לחכות עד שתהליך יסתיים כי אני מרגיש שאמנם אני מאוד רוצה אבל אולי אני בתהליך ולא כדאי באמצע וזה יפריע מצד שני קשה לי מאוד לבד וזה חלק מהמניע שלי להכיר
אני מקווה שאכיר מישהו שיחזיר לי את הרגשה שקהילה טובה ולא יתן לי את הרגשה כמו בשיר...
תחזירי לי את הנשיקות שלי
את הדמעות שלי
את החלומות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות