אני יוצאת עם חבר שלי כבר כמעט שנה ועברנו לגור יחד לפני חודש. אני מאוד אוהבת אותו והוא אותי אבל אנחנו רבים הרבה ואני תמיד זאת שמנסה לדבר אחרי הריב. יש לו נטייה להתרחק ולהתעלם ממני כאילו אני לא קיימת או שהוא יעמוד שם באדישות בזמן שאני בוכה. הוא יודע שאני רגישה וזה לא מזיז לו. אני תמיד אומרת מה מפריע לי ומשתפת והוא לא שם לב בכלל כמה זה מטריף אותי ואז גם מתעלם כשאני אומרת כמה זה מפריע במקום לנסות לתקן.
התירוץ שלו זה שהוא עובד קשה אבל גם אני עובדת קשה. או שהוא תמיד שם את הדברים שהוא אוהב לפני. אם אני מבקשת שנבלה קצת זמן ביחד אז הוא יגיד שהוא הולך להתאמן ואולי אחר כך וזה קורה כל הזמן. שלשום אמרתי לו על זה אז הוא אמר שאם הייתי רוצה הייתי יכולה להתאמן איתו, אבל הוא יודע שזה לא יקרה וזה התירוץ הקבוע. מילא היה מתנצל אבל זה לא מזיז לו בכלל שזה פוגע בי.
אני לא יודעת מה לעשות ואל תגידו לי להיפרד ממנו כי אני לא יכולה בלעדיו. אני פשוט צריכה דרך לגרום לו להיות יותר מתחשב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות