היי אני בת 19 ואני נורא אוהבת ספרים ובמיוחד סרטים. החלום שלי הוא לכתוב ספרים ואפילו תסריטים מושלמים אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל. אני לא התגייסתי וכל יום אני אוכלת את עצמי על זה ( וזה בכלל בגלל אבא שלי שלא הסכים בשום מצב) אני מרגישה שלא מימשתי את עצמי בחיים בכלום וכרגע בקורונה אני עוד יותר אבודה.
אני באמצע תואר במנהל (הוא לחץ שאני אלמד מנהל שאהיה שמאית ואני בכלל לא בקטע) וכל היום יושבת בבית, כבר יותר מחצי שנה אני בבית משתגעת ולא יודעת אם להתחיל לעבוד או לא ואיפה אם כן.
אני יודעת שיש לי ״בעיה״ של דמיון יתר, שאם אני נשאבת לזה אז קשה לי לצאת, ובמיוחד שאחרי שקראתי בויקיפדיה על כל נושא הפסיכוזה והריחוק מהמציאות אני מפחדת עוד יותר. אני מאוד אוהבת מדע והחלום שלי זה ללמוד פילוסופיה אחרי שאסיים מנהל. אבל הפעם באוניברסיטה.
אני לא מצליחה להוציא את הדמיון מהראש, כל הזמן ממציאה סיפורים למינהם כמו לדוגמא שאני מישהו/י אחר/ת שמנסה לפתור בעיה או חידה כלשהי או אפילו בלשית או סתם חוקרת או מורה או לא יודעת מה אלוהים יודע על פעם יותר מעמיק מהשני ולפעמים על אותו נושא וכל פעם כשאני נכנסת לתוך הבועה הזאת אני מרגישה קצת קשה לצאת ממנה, מהעולם הדמיוני. וכשאני יוצאת אני מרגישה עוד יותר גרוע, מכיון שהחיים שלי אפילו יותר משעממים מהדמיון ובאלי לחזור לדמיון. מה יש לי, האם זו מחלה האם אני מטורפת, אני באמת לא יודעת מה קורה לי. ואם זה לא מחלה מה אני אמורה ללמוד? זה כישרון שאני אמורה לממש במשהו או שזו פסיכוזה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025