זה בסדר מבחינתי
היי, אני בת 26 ומרגישה שקשה לי מאוד להיות בזוגיות מסיבות לא ממש הגיוניות שאני לא יודעת איך להתגבר עליהן. נראלי חשוב שתדעו שנולדתי להורים גרושים, עברתי ילדות לא פשוטה וחוויתי בהמשך עם גברים המון אכזבות - אני לא ממש מאמינה בזוגיות אבל מאוד רוצה להאמין.
אנסה להסביר איפה הבעיה.. כשזה רק אני ובן הזוג מבחינתי הכל מושלם! אבל כשמכניסים לקשר דברים חיצוניים זה כבר כבד לי ואני מרגישה שאני לא יכולה לעמוד בזה. ״דברים״ הכוונה לאנשים (יכול להיות אפילו משפחה, חברים) וסיטואציות שקשורות לחיי היומיום.
כשאני יוצאת עם בן הזוג ואנחנו רק שנינו הכל מעולה אבל כשזה מגיע למצב שאני צריכה להגיע אליו הביתה למשפחה / להביא אותו אליי הביתה למשפחה / לפגוש חברים זה כבר בעייתי בשבילי.. אני יודעת שאלו סיטואציות רגילות שהן חלק מחיי היומיום אבל קשה לי כי המשפחה שלי לא ממש נורמטיבית (רק אמא ואחים קטנים שניהם עם פיגור) ואני לא בקשר טוב איתם, לי בעצמי לא נוח בבית אז מן הסתם לא נוח לי להביא את בן הזוג. ובגלל שאני מרגישה שאני לא יכולה להכניס את בן הזוג לעולם שלי גם מעין לא מתחשק לי להיכנס לעולם שלו.. זה ישמע מפגר אבל אני חושבת לעצמי למה אני צריכה להיות באינטרקציה עם המשפחה שלו בכלל?
יש כאלו שאומרים שדווקא בגלל שאני לא קרובה למשפחה שלי אני כן יכולה להיות קרובה למשפחה של בן הזוג וזה מעין ״ישלים אצלי את החסר״ - אני לא מעוניינת בזה. אני לא רוצה להשלים חוסרים דרך בן הזוג וגם בואו נהיה מציאותיים המשפחה שלו תמיד תהיה שלו ולא שלי. גם אם נתחתן מבחינתי אני לא מעוניינת בקשר קרוב איתם אני רק רוצה להקים תא משפחתי מוגן משלי ושנהיה אני והוא משפחה אחד של השניה וזה הכל. הבעיה היא שהרבה אנשים לא יקבלו את זה לדעתי.. הגברים שפגשתי עד כה מאוד מחוברים למשפחות שלהם.
מקווה שזה לא נשמע לכם הזוי לגמרי ושיש כאלו שיבינו.. כרגע חתכתי את הקשר כי לא יכלתי להתמודד ולא ידעתי איך להסביר את עצמי ומה לעשות (שנינו גרים עדיין עם ההורים אז היינו נפגשים רק בחוץ ובאיזשהו שלב זה מיצה את עצמו) אשמח לעצות / תובנות
תודה רבה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025