לבעלי ולי יש המון ריבים. נראה שכל אחד נעול בפינה שלו ולא מוכן להתפשר בשביל להגיע לעמק השווה.. נשואים בסהכ 4 שנים ועם ילד בן 2.5. מאז ומתמיד הרגשתי "נחותה" יותר בגלל השכר הפחות, ואדרבה כשלאחרונה אני מובטלת. כל הזמן אני חיה לצד הקיטורים שלו על הקשיים שהוא (בדגש) חווה, ואני טורחת ומוקירה לו על כל העמל הקשה. ומנגד, המון ניואנסים שלו גורמים לי להרגיש לא מוערכת, עצלנית (כיוון שאני לא מפרנסת כרגע) ולא שווה במשק הבית.
מתווצרים המון ריבים וויכוחים, עד איומים לגירושים מצידו.
הארתי בפניו שככל והוא חוזר על המילה הזו, הוא מרחיק אותי ממנו נפשית וריגשית, אבל הוא לא חודל.
לאחר כל ריב, אני הצד התפייס והמתגמש גם אם הוא הטועה. ונמאס לי מזה, מהתחושה שהוא לא נלחם לתקן עוולים ולהודות ולהתנצל. דגש על להתנצל.
מן הסתם, לאור הריחוק הרגשי, גם התרחקנו פיזית. קיימנו יחסים, פעם אחת בשנה שלמה, וגם זה היה בתחושה מעורבת.
לאחרונה, הוא מנסה להתקרב אבל אני לא מסוגלת לחשוב על אינטימיות בינינו. אין חשק מיני, זאת מחשבה בלתי נתפסת בראשי כלפיו.
מפחדת שעם הזמן, לא יהיה כבר מה להציץ מחדש מהפן הרגשי, נפשי ומיני.
אני עוד לא בהחלטה נחרצת לסיים את הנישואין, אבל הרצון לפייס הולך ונגמר. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות