החלטתי לוותר לחלוטין על זוגיות - יש כמוני עוד?

החלטתי לוותר על זוגיות זה כזה נורא?

כנראה שאני לא בנוי לזוגיות

יש לי כמה בעיות שמקשות עליי להכנס למערכת יחסים ופתח קשר כל שהוא עם נשים
לצערי אני מאוהב באקסית שלי באהבה הראשונה שלי ומעולם לא הצלחתי להתגבר עליה.

זה במצב קיצוני בו אני חושב עליה כל יום ו80 אחוז ממנו עם בראש שלי כבר 6 שנים בערך

מנתח את הפרידה והסיבה שכל פעם שאנחנו חוזרים לקשר אני מתרגש וחופר עד שהיא מאבדת עניין והולכת למישהו אחר




בעיקר הבעיה שלי היא שהאקסית שלי היא יפייפיה וחכמה ובחורה רצינית מאוד ואישה טובה ופשוט הרבה יותר טובה מהגבר שאני ואין שום סיכוי שאם היינו מכירים היום היא הייתה סופרת אחד כמוני):

אבל איננה מעוניינת בי מאחר ואני לא המציאה הכי גדולה.

בוא נגדיר את זה בקצרה אני לא המציאה הכי גדולה ובהחלט יש גברים יותר איכותיים ממני

אני לא מושלם



וגם באופן כללי אני אדם ביישן בכל הנוגע לנשים וגם קשה לי לבטא נניח מיניות עם נשים מהביישנות


עכשיו אני במצב כזה שהאקסית ניתקה איתי קשר לצמיתות ואני צריך להתחיל לחפש את עצמי מכל בחינה בערך. והאמת הכואבת היא שאין לי מוטיבציה לשנות שום דבר אני מסיים את העבודה העלובה שלי והולך לישון וקם לעבודה


וככה חוזר חלילה והאמת שאני אישית מעדיף לישון מאחר ולפחות בחלומות שלי האקסית האהובה שלי נמצאת איתי כל הזמן אבל אני מתעורר בבוקר , מעכל את המציאות המבאסת שלי,בוכה כמו ילדה בזמן שאני מגרד את עצמי ללכת לעבודה

מחזיק את היום על סף בכי ורק מחכה לסיים כדי שאוכל לחזור לישון .

וזהו


התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית בשילוב תרוות נוגדות דיכאון ועדין זה לא מכבה את העובדה שכל יום היא בראשי


רק אם הייתה לי מכונת זמן לחזור 7 שנים אחורה ליום בוא הכרתי את זוגתי לשעבר ולהתחיל הכל מחדש כמו שצריך . או לא להתחיל כלל העיקר לתקן את המצב הנוכחי


בקיצור אני עייף מידי ונדרשת יותר מידי עבודה ... החיים האלה גדולים עליי מאוד והאמת שאני ממש עייף. לא מבין איך כולכם חיים עם השקרים שלכם.

הריי בסופו של יום אף אחד לא באמת חיי כפי שחלם ועם מי שרצה. ווזה כזה מיותר בעיני

לא רוצה להתפשר על מישהי אחרת כי זה לא פייר כלפי שני הצדדים . אולי במידה מסויימת מי שנמצא"ריבאונד" מבחינתי אצלה אתפס כגבר החלומות שלה...

וזה לא פייר



זה כזה נורא לקבל החלטה פשוט לוותר וזהו?

לא כולם חייבים זוגיות והאמת שאני לא רוצה להיות עם מישהי אחרת ...


מעדיף לחיות לבד כך לפחות אני רגיל כבר 6 שנים והאמת שאפילו לסטוצים אין לי כוח ואני מוותר כי חסר חשיבות וערך בעיני ומקסימום אניי יכול לספק לעצמי את הצורך הזה מבלי לסוע קילומטרים להעמיד פנים שאכפת לי וכו..


גם ככה אני רגיל לבדידות הזו שמלווה אותי שנים... אני רגיל כבר לחגוג יומהולדת לבד ולישון לבד ולחבק כרית

וחוץ מזה שגם יש לי את הפחד הענק הזה להתאהב שוב(מה שכנראה לא יקרה אף פעם) ואז לחוות פרידה נוספת

כל חיי הייתי דחוי והאמת היא שלא אוכל לחוות פרידה שוב במידה ואתאהב אני פשוט לא יעמוד בזה

בפעם האחרונה שעיכלתי פרידה כמעט תליתי את עצמי

גם ככה לקח זמן עד שהצלחתי להתרגל לחיות בלעדיה


והאמת היא וכואבת שלעולם לא אוכל להפסיק לאהוב אותה אלא רק להתרגל לחיות בלעדיה


פשוט מעדיף להיות כנה עם הרגשות/רצונות/פנטזיות שלי ולא מוכן להתפשר רק כי זה מה שכולם עושים....


יש כאן עוד מישהו שבמצב שלי?