יש לי חבורה של חברות שאנחנו חברות כבר מהיסודי(משהו כמו 7 שנים). אנחנו נפגשות פעם ב ובתקופה האחרונה אני מרגישה שאני חברה שלהם מתוך הרגל ומתוך חוסר רצון להפסיק חברות של שנים.
יש לנו תקופות טובות, תקופות שממש כיף לי איתן וממש כיף לי לבלות איתן ולדבר איתן. מצד שני יש תקופות לא טובות שלא באלי להיפגש איתן בכלל.
בתקופה האחרונה אני מרגישה ממש ככה. אני מרגישה שאנחנו מתרחקות ושלא כיף לי להיפגש איתן בכלל. כל המפגשים שלנו הפכו להיות אוטומטית עם אלכוהול ולפעמים זה כיף אבל לפעמים זה ממש לא.
במפגש האחרון שלנו לא היה לי כיף בכלל. אחת החברות שלי הביאה את החברים המעצבנים והסטלנים שלה(שבהתחלה רציתי שהם יבואו אבל אז הבנתי שהם פשוט חרא מרוכז). כל מה שהם עשו זה עישנו עליי בכוונה מריחואנה למרות שאמרתי להם עשרות פעמים שאני לא רוצה להשתמש בסמים ולעשן איתם ושאני לא רוצה שהם יעשנו עליי. ואף אחד מה״חברות״ שלי לא אמרה להם כלום למרות שהייתי מצפה מחברות אמיתיות להגיד להם להפסיק. הזמנו פיצה מהכסף שלי וביקשתי מאחת מהן לבוא איתי לקחת את הפיצה שהייתה שתי דקות הליכה מאיפה שהיינו והייתי צריכה להתחנן שיבואו איתי. בסוף נמאס לי להתחנן והלכתי להביא את הפיצה לבד. כולן הלכו לישון מוקדם ואני נשארתי לדבר עם אנשים באומיגל ולשתות לבד ולא היה לי כיף בכלל. בעיקרון הבנתי לאחרונה שהן ממש רעילות ואני רבתי איתן כבר הרבה פעמים בתקופה האחרונה. השאלה שלי היא האם כדאי לי להתנתק מהן? כי בסופו של דבר כן היו לנו תקופות ממש טובות שממש נהינתי איתן. איך אני אמורה להתנתק מחברות שאני חברה שלהן שנים? איך משחררים בלי להרגיש תחושה של פספוס וגעגוע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות