כשהייתי בת 12 סבלתי מאנורקסיה והתאשפזתי (לא במחלקה להפרעות אכילה אבל העילה של האישפוז כן הייתה האנורקסיה והתת משקל) לא משנה אני לא אלאה אתכם בפרטים.
בכל מקרה 5 שנים אחרי, אני בת 17 - עדיין כמובן לא החלמתי אבל הבראתי במובן שאני במשקל תקין.
קיצור השתלשלות האירועים הובילה אותי לביקורת בבהח ובין היתר נשקלתי וטוענים שאני בתת משקל אבל אני 48 על 1.62, למרות שאני במשקל תקין כופים עליי לעלות בסביבות ה2-3 קילו ואני כמובן לא רוצה זה מעלה לי שוב רצונות לרדת במשקל שהדחקתי בהצלחה חצי עשור. ניסיתי מספר פעמים לרמוז לאמא שלי ואני פוחדת להגיד את זה בבירור כי היא תחשוב שאני רוצה לרדת במשקל והיא אובססיבית ומוטרפת. אני בת 17 ועדיין אין לי חופש בחירה על כמה לשקול *מזכירה שאני במשקל תקין*.
אה ומפה לשם יש לי עוד ביקורת עוד שבוע לגבי המשקל כי אני עכשיו גם רואה דיאטנית והכל.
מה הבעיה שלהם פשוט להניח לי להיות סקיני לג'נד?
מה אתם מייעצים לי לעשות במצב כזה?
והשאלה לא מיועדת לmiddle aged men שיגידו לי שאלה בעיות של עולם ראשון ושאני בכיינית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות