שלום לכם, אני שמחה שמצאתי את האתר הזה ומרגישה שאני חייבת לפרוק.
לפני כ- 3 שנים בני היקר בן ה- 14.5 התאבד. מצאנו אותו בחדר עם חבילת כדורים ועם מכתב שבו הוא כתב שהוא הומו ושהוא לא רוצה לחיות בגלל זה. אני מעדיפה לא לספר יותר מדי על הרגע הזה שמצאנו אותו, זה פשוט גורם לי לפרוץ בבכי כשאני חושבת על זה.
מאז שהוא התאבד, אני מרגישה שהחיים שלי מתפרקים. היחסים שלי עם בעלי כבר לא טובים כמו שהיו, אני מרגישה שאני קצת מזניחה את הבת שלי שכיום בת 13, אני סובלת בעבודה ואני מרגישה חוסר טעם בחיים. אני חושבת לעשות את מה שבני האהוב שלי עשה, אבל אני לא עושה זאת כי אני חושבת על בתי ועל בעלי, מפחדת שהחיים שלהם עוד יותר יתפרקו וחס וחלילה הם גם יחליטו לעשות את זה.
מה אני עושה? איך להמשיך הלאה...? איך לחזור לחייך? אני לא זוכרת שהייתי שמחה או חייכתי לשנייה בשלוש השנים האחרונות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025