שלום לכולם,
אני בת 22 וחצי ולפני 9 חודשים בערך הכרתי בחור מקסים מקסים!
מהפגישה הראשונה הסתדרנו והיה כיף ומצחיק מהר מאד הפכנו להיות חברים ולאחר 8 חודשים הוא הציע נישואים ואני כמובן הסכמתי. הייתה מסיבת ארוסין ממש יפה וההכנות לחתונה ממש זרמו... ! הכל היה פשוט מושלם! הענין הוא שאביו של הארוס שלי חולה בניוון שרירים כבר יותר משנתיים וארוסי הוא האח הגדול במשפחה (יש שני אחים צעירים ממנו) כך שבשנתיים האחרונות הוא היה סוג של בעל של אמא שלו ואבא לאחים שלו וטיפל בכל מה שאבא שלו היה אמור לעשות, מכורח המציאות. בנוסף, אמא שלו היא אשה מאד מניפולטיבית, לא מוותרת על משמרות אצל האבא ומאד מנהלת אותם בבית, היא גידלה אותם בצמר גפן וכל דבר בחיים הוא קיבל עד הפה ומעולם לא נתנה להם לבחור לבד - תמיד הכל על פי רצונה. פשוט מנהלת לו את החיים והוא מצידו לא מסוגל לעמוד מולה.
החתונה הייתה אמורה להיות עוד חודש ולפני שבועיים הארוס שלי נכנס לחרדות - בקטע רציני, לא אוכל, לא מדבר לא יוצא מהחדר, לא ענה לי לטלפון בטענה שהוא פשוט לא מסוגל לדבר עם אף אחד ושהוא לא מסוגל להתחתן, הוא מבולבל ולא יודע מה הוא מרגיש. הוא הגדיר את זה בתור "נתק רגשי" ואמר שהוא כבוי. הוא לא יוצא מהבית כבר שבועיים והוא כרגע מטופל אצל פסיכולוג. אני חשבתי שזה לחץ טבעי לפני חתונה אבל זה לא ככה הוא לא מתפקד וכמובן שביטלנו את הכל. כרגע אנחנו בהפסקה, ואני לא יודעת מה לעשות, אני לא בטוחה שטיפול פסיכולגי יכול לעזור, כי אלו משקעים של המון זמן מהיחס של האמא ומהחוסר טיפול שהוא קיבל כל התקופה הזאת שהוא היה צריך להיות פשוט ילד אבל הוא התמודד עם המחלה של אבא שלו. אני לא יודעת אם לחכות עד שזה יעבור לו ומי יכול להבטיח לי שזה לא יקרה לו שוב. שזו לא דרך התמודדות קבועה שלו בחיים עם שינויים וחרדות. אי אפשר לנהל ככה בית ולעצור את החיים כל פעם שמשהו קורה.. אני לא יודעת מה קורה איתו כרגע כי אנחנו בהפסקה ולא מדברים עד שבוע הבא ואני לא יכולה להגיע למסקנה לפני שאני יודעת מה קורה איתו ואם משהו השתנה בכלל..
אני אשמח לשמוע דעות ...
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות