אז כן בחרתי לכתוב פה, כי אני מרגיש שמאוד קשה לי לשתף את הסובבים שלי ואני כותב את זה בדמעות, כי אני עובד תקופה מאוד קשה בחיים שלי שאני מנסה לצאת ממנה.
לפני חצי שנה השתחררתי ולפני חודש וחצי אני וחברה שלי נפרדנו אחרי שלוש שנים, אני נפרדתי ממנה ליתר דיוק. הרגשתי שמשהו לא שלם בחיים שלי ושאני מחפש את עצמי כי אני לא בטוח מי אני ואני זרקתי אותה כמו אידיוט.
לאחרונה אני גם מתחיל לשים לב שהשיער שלי הולך ונהייה דליל ואין יום שאני לא חושב על זה שאני הולך ומקריח וזה מטריף לי את הנשמה, מילד בן 19 כל כך יפה שמשקיע בעצמו הכי שאפשר אני שם לב שהגוף שלי משתנה ואני מרגיש כאילו הגוף שלי בוגד בי, אני מתאמן המון ואני מגיע לתוצאות הרצויות בגוף אבל הפנים שלי, הראש שלי השיער שלי, הלסת שלי, פתאום אני מתחיל לשים לב למגרעות שלי ואני כל כך חסר ביטחון בנוגע לזה שאני לא יודע מה לעשות. אני התחלתי לקחת סתם כדורים לשיער בתקווה שזה יעזור. אני נהייתי אובססיבי לפנים שלי שאני מעדיף ללכת עם מסיכה וזהו.
עכשיו למה הזכרתי את זה שנפרדתי מהחברה שלי, כי אני מרגיש שעם איך שאני נראה עכשיו אף אחת בחיים לא תרצה אותי, לא משנה כמה אני ישקיע בעצמי הגוף שלי יבגוד בי ויגיד אין לך סיכוי עם הבנות שאתה רוצה להתחיל איתן. וזה מתסכל אותי אני לא יודע איך להכיל את הדברים האלה ואני חושב עליהם בלי הפסקה.
אני קורה ספרים של התפתחות אישית אני מנסה לעשות מדיטציות להיות יותר רגוע אבל אין, כל מה שאני חושב עליו זה איך הייתי נראה בעבר ואיך היה מצליח לי עם בנות. אני מנסה להיות אופטימי אבל זה תקופה מאוד קשה בחיים שלי בייחוד שאני מרגיש שאין לי באמת את מי לשתף כי אני מתבייש במה שאני נהפך להיות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות