מה קורה? קוראים לי נתי ,
אני אנסה להיות הכי קצר וקולע שיש , אין לי חברים בכלל , ברמה של אפילו לא 1.
הייתי בפנימייה 3 שנים ואחר כך עזבתי אותה , כל החברים שהיו לי שם גרים מאוד רחוק מהעיר שלי
וכשהם חוזרים לבית סוף סוף אנחנו לא מצליחים להיפגש אף פעם , אני עברתי לבית ספר ליד הבית שלי
והוא ברמה ממש גרועה , המורים שם נרקומנים וזורקים זין על כל התלמידים והתלמידים יותר נרקומנים מהם
כל מקום בבית ספר מעשנים , מאשרים הפסקות סגרייה באמצע השיעור , בערך 60 ילדים בשכבה שזה בושה
והמצב על הפנים. אני נשבע שבאמת אין שם אנשים להתחבר אליהם , 80 אחוז מהם ערסוואתים קטנים
שמתרגשים משטויות ועושים בעיות וה20 אחוז האחרים הם חנונים חסרי חיים ברמה שהם נראים
רע , לא מטופחים לא משקיעים בעצמם , רק בלימודים מתרכזים , אתם מכירים אותם. ואני אחד שחייב להתשחרר
לצאת , לבלות , לעשות משהו , לרדת לאילת וכאלה..
אני לא מאלה שנכנסים לדיכאון ומחפשים סיבות למה לא , ניסיתי לצאת מזה אבל זה לא אפשרי..
הלכתי לעבודה בשביל להכיר שם חברים בתקווה ולא הכרתי שם אף אחד נורמלי , עבדו שם רק ערסים ,
ניסיתי ללכת לעבודה אחרת ושם האמת מצאתי אנשים מאוד נחמדים ודיברנו המון והיה לי כיף שוב לחוות את זה
אבל זה חברים נטו לעבודה ויש להם את החברים שלהם אחרי זה וזה לא אפשרי..
הבעיה היא לא בי , אני מבטיח ,אני נראה טוב , אני מבין עניין וזורם , אני חבר מאוד טוב ואפשר לסמוך עליי תמיד , אני הכי רציני
מאלה שאתה פורק להם ובוכה ואני לא צוחק אף פעם ותמיד רציני. וחבל שנתקעתי בסביבה שלי..
חשבתי לתת לזמן לעבור , להתגייס לקרבי ולהכיר חברים לחיים , חשבתי לעשות כל מיני דברים אבל זה רחוק ממני עכשיו ואני לא יכול להתעלם שנתיים...
לכל המבוגרים בנינו , הדור השתנה והדור של היום מאוד מושפע ולא אכפת לו מחברות כבר , רק ממחשבים , טלפונים
ולהראות את התחת בטיקטוק.. אין לאף אחד לב , כשילד חדש מגיע לכיתה במקום לעזור לו רק מורידים אותו..
אני לא יודע מה לעשות כבר ניסיתי הכל , אוף..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות